ספיאשוילי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שלכאורה היה מעורב כנהג בתאונה עם הולך רגל שחצה כביש במעבר חצייה, ולאחר אותה התאונה עזב את המקום מבלי שהשאיר פרטים.

ב"כ המבקש הכחיש בשם המבקש כל מעורבות שלו באירוע נשוא חקירת המשטרה.

לטענתו המבקש אכן נהג אוטובוס בחברת דן ובהחלט יתכן כי עבר כנהג אוטובוס בזירת האירוע בסמוך להתרחשותו, אך אין כל אינדיקציה כי הוא אשר היה מעורב בתאונה ככל שהתרחשה כזו.

עוד נטען כי איש מהמתלוננים לא נפגע כלל באירוע ולכן אין כל הצדקה להליך המנהלי שננקט.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, טען כי בידי המדינה ראיות לכאוריות הקושרות את המבקש להנחה כי יוגש כנגדו כתב אישום.

תיק החקירה הוגש לעיוני ולהלן החלטתי לאחר קריאתו:

שני הילדים המעורבים באירוע זה מסרו עדות מפורטת במשטרה.

לא מצאתי בעדותם כל טענה כי נפלו או נפצעו באירוע זה.

אחד הילדים המעורבים טוען כי הרגיש מכה בכתף שמאל, הוא ראה כי המדובר במכה מאוטובוס, הוא נדחף לכיוון חברו מבלי שנפל ומבלי שנפצע ובכך הסתיים האירוע.

עדות אחיו תומכת בעדות השנייה ומתארת אף היא מפגש קל עם אוטובוס שלא גרם לכל פגיעת גוף ממשית ואף לא לנפילה.

שני העדים המעורבים נבדקו בבית החולים, לא התלוננו על כל פגיעה בגופם ולא נמצא כי נחבלו או נפצעו בכל דרך באירוע שתואר על ידם.

בהתאם לחוק, עבירת הפקרה מתקיימת כאשר נפגע אדם.

שאלה ראויה תהיה בהמשך האם המילה "נפגע" בחוק מתקיימת כאשר אין כל פציעה ולמעשה עצם המגע בין רכב לגוף אדם מייצר את הקביעה העובדתית לפיה קיים "נפגע" באירוע.