בפ"מ 6605-08-14 לבנובסקי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר נמסרה למבקשת לאחר שכנגד נהג בחברה שבבעלותה הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה במצב שכרות.

אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה כנגד הנהג אשר נהג ברכב.

ב"כ המבקשת טען להיעדר זיקה ישירה או היעדר זיקת פיקוח בין המבקשת לנהג ולכן ראוי להחיל את ההגנה שבסעיף 57 ב (ג) שבפקודת התעבורה.

הוסבר כי המדובר ברכב שכור וכי נאסר על הנהג לנהוג ברכב זה מעבר לשעות העבודה.

בהתאם לנטען חרג הנהג מהוראות החברה ובכך נהג ברכב ללא רשות החברה, עובדה המקימה הגנה גם מכח סעיף 57 ב (ב) בחוק.

ב"כ המדינה התנגדה למבוקש, טענה כי מתקיימת זיקת פיקוח וכי המבקש לא פנה ראשית במסגרת מיצוי הליכים לקצין המשטרה.

בנסיבות אלה התבקשתי לדחות המבוקש.

דיון והכרעה – 

המבקשת בעלים של חברה כאשר הנהג ברכב מועסק על ידי אותה החברה.

אין מחלוקת כי יש ראיות לכאורה לפיהן נהג נהג מטעם החברה ברכב נשוא הבקשה כאשר הוא שיכור כלוט.

מאחר והמדובר ברכב שכור, המדובר בנזק כלכלי אשר נגרם לחברה ולמבקשת שכן בנקל יכולה החברה לשכור רכב אחר ולהמשיך בפעילותה העסקית.

בחינת טענות המבקש מראה כי מי שנהג בפועל ברכב ממשיך לעבוד בחברה, ובכל זאת לא מסר במסגרת הבקשה תצהיר התומך בתצהיר המבקשת לפיו חרג הוא מהוראות החברה.