בפ"מ 6603-02-15 אהרונסי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה לביטול פסילה מנהלית אשר הושתה על המבקש ביום 11.1.15 בגין מעורבותו בתאונת דרכים אשר כתוצאה ממנה מצאה את מותה הולכת הרגל, הגב' רוזה גרינברג (להלן: "המנוחה").

בתאריך 10.1.15 בסמוך לשעה 19:00 נהג המבקש רכב משא פתוח שברולט מספר 22-323-32 בחדרה ברחוב הלל יפה לכיוון כללי רחוב ביאליק וחלף על פני מעגל התנועה ברחוב סמילנסקי והגיע למעבר חציה במקום.

באותה עת חצתה במעבר החציה משמאל לימין כיוון נסיעת המבקש הולכת רגל, המנוחה, ילידת שנת 1931 כשהיא מצויידת מקל הליכה. לאחר שהמנוחה חצתה כמטר וחצי מרוחב מעבר החציה במקום, פגע בה המבקש עם רכבו. הולכת הרגל נפצעה באורח אנוש, פגיעת ראש קשה, פונתה לבית החולים "הלל יפה" ובשעה 21:40 נקבע מותה.

המבקש טען באמצעות בא כוחו, שאין הגיון בטענה כי הוא שגרם לתאונה ולמותה של המנוחה ושסיכוייו לצאת זכאי, ככל שיוגש כנגדו כתב אישום טובים. טען כי ככל שתתקבל בקשתו לא יפגע ביטחון הציבור ושלומו וכי הותרת הפסילה המנהלית על כנה יש בה משום ענישתו טרם עת ועל הנזק שיגרם לו בשלה לא ניתן יהא לפצותו. טען כי הפסילה פוגעת בפרנסתו ופוגעת בחירותו ובחופש התנועה שלו וכי די בתקופת הפסילה המנהלית כפי שרוצתה עד כה כדי לצננו מנהיגת רכב. ביקש כי ככל שלא יעתר בית המשפט לבקשתו ויורה על ביטול הפסילה או קיצורה, תסווג הפסילה כך שיותר לו לנהוג על משאית לצורך מניעת פגיעה בפרנסתו.

המבקש טען שלא פגע בהולכת הרגל, טען כי המקום חשוך ולא ניתן היה להבחין במנוחה שלבשה בגדים כהים והוסתרה ע"י המטריה אותה נשאה ובשל קומתה הכפופה, וכי המנוחה "חתכה" את נתיב נסיעתו וכי כאשר הבחין בה "בשניה האחרונה" כדבריו, בלם את רכבו באופן מיידי. טען כי לא יכול היה למנוע את התאונה. טען כי המבקשת נפלה והתחככה ברכבו ונפטרה עקב גילה המבוגר.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה והפנה לשימוע שנערך למבקש טרם ההחלטה על פסילתו המנהלית, הפנה לעדותו של המבקש כי נהג לאט במקום ובנסיבות אלה יכול היה למנוע את התאונה. ציין כי לאחר השלמת החקירה יועבר התיק, ככל הנראה בשלב זה, לפרקליטות עם המלצה להגשת כתב אישום. הפנה לחומר החקירה לגבי התאורה במקום ושדה הראיה.