בפ"מ 6457-12-14 עתאמנה נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 11.12 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה.

בבקשתו טען המבקש כנגד הנמקת הקצין, ובדיון בפניי טען הסנגור לפגמים בחומר הראיות, אולם מעבר להכחשת ביצוע העבירה לא טען המבקש לגופו של עניין דבר, לא פירט טיעוניו בתצהיר ולא התייצב לדיון.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. השוטר פייביש תאר כיצד שני כלי רכב שנסעו לפניו סטו לשול עקב רכבו של המבקש הגיע ממול, ודברים דומים רשם השוטר ארידור. בניגוד לדברי הסנגור לא מצאתי סטירות של ממש בין הדברים שרשמו העדים וגם אם לא חזרו "מילה במילה" האחד על הדוח של חברו, אין בכך כדי לפגום בראיות, ובמיוחד כאשר המבקש עצמו נמנע ממסירת גרסה משלו, ומסתפק בהכחשה כללית.

לגבי המסוכנות, המבקש צבר לחובתו 35 הרשעות קודמות, לרבות עבירות חוזרת של מהירות מעל למותר(6 פעמים), עבירות חוזרות נהיגה או הסעת נוסעים בלא חגורת בטיחות (4 פעמים) – עבירה המעידה על זלזול בכללי הבטיחות בכביש, שימוש בטלפון בעת נהיגה (6 פעמים), וזאת בנוסף לעבירות חמורות יותר של עקיפה תוך חציית קו רצוף, וגרימת תאונת דרכים.

בנסיבות אלה, לאור המסוכנות העולה מהמקרה הספציפי וזו המצטיירת מדרך נהיגתו של המבקש לאורך השנים, הגעתי למסקנה לפיה התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 47 לפקודת התעבורה וכי המשך נהיגתו של המבקש תסכן את שלום הציבור, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ה, 30 דצמבר 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: