בפ"מ 6439-10-15 יששכר נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית ולביטול איסור שימוש ברכב, אשר הוטלו על המבקש בעקבות חשד שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. המבקש נפסל ע"י קצין משטרה למשך 30 יום מלהחזיק רשיון נהיגה, וכן הוטל עליו איסור שימוש ברכב, בו נהג, לתקופה של 30 יום.

כעולה מחומר הראיות, בתאריך 23.10.15 בשעה 00:05 , נסע המבקש בכביש 22, במחלף קרית אתא מדרום לצפון. המבקש נהג, כאמור, בהיותו שיכור, בכך שסרב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 2.11.15 טען המבקש כי סירב לבצע בדיקת שכרות מאחר והנו אסתניסט ולא היה מוכן להכניס לפיו את הפיה שהביא לו השוטר. לטענתו, לא נדף ממנו ריח של אלכוהול ותוצאת בדיקת הליכה אשר נערכה לו יצאה תקינה. הוא ציין כי הוא עובד כנהג משאית ומפרנס יחידי בבית. בנוסף, טען המבקש כי הרכב אשר הוטל עליו איסור שימוש, שייך לאמו אשר זקוקה לרכב.

המשיבה מתנגדת לבקשה. היא ציינה כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה המבססות את אשמתו של המבקש. בנוסף ציינה כי המבקש נוהג משנת 1987 ולחובתו 24 הרשעות קודמות.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האשמה המיוחסת למבקש. שכן, השוטר חרבאוי פרג' ציין בדו"ח שערך כי נדף מהמבקש ריח חזק של אלכוהול ועיניו היו אדומות. הוא עוד ציין כי התנהגותו של המבקש היתה עליזה, המבקש שר בקול רם ועשה קולות של תינוק. בנוסף, מעיון בבדיקת המאפיינים עולה כי המבקש לא צלח את כל הבדיקות שנערכו לו. במבחן הליכה על הקו סומן כי המבקש לא הצמיד עקב לאגודל ובמבחן הבאת אצבע לאף צוין כי המבקש החטיא הבאת אצבע לאף.