בפ"מ 6276-09-14 מיכאלי נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה (להלן: "הפקודה") להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מיום 20.09.2014 שניתנה לרכב מספר 5373979 (להלן: "הרכב") שהיה נהוג בידי ליאור מיכאלי (להלן: "הנהג") שהוא בנה של המבקשת שבפני כאשר על פי החשד הוא נהג ברכב כשהוא שכור.

2.יצוין עוד שלפי החשד נמצא בגופו של הנהג 330 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקשת טוענת באמצעות בא כוחה כי היא איפשרה לבנה לנהוג ברכב כאשר היא מבקשת ממנו להקפיד על כל חוקי התעבורה וכי בנה נהג ברכב בעבר ומעולם לא עבר עבירות אחרות. כן הוסיפה המבקשת כי בנה חייל, לוחם בגולני אשר לקח חלק פעיל במבצע "צוק איתן" וזמן ממושך לא היה בבית וכי הבדיקה שנערכה לו הייתה אקראית. הוסיפה כי מצבה הכלכלי קשה ובמסגרת עבודתה היא זקוקה לרכבה. הוסיפה עוד כי מאחר ורישיון הנהיגה של בנה נפסל מנהלית הרי שאין חשש כי אם הרכב יוחזר לה הוא ינהג בו.

4.ב"כ המשיבה התנגד לביטול הודעת איסור השימוש ברכב. הפנה לעברו של הנהג. ב"כ המשיבה אף ביקש לחקור את המבקשת בפני ומחקירתה עלה כי היא הזהירה אותו, לפני שקיבל את הרכב לידיו, שלא יבצע עבירות אך היא לא יודעת מה קרה בזמן ביצוע העבירה.

5.אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות בנוגע לעבירה לכאורה שביצע הנהג, החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי וזאת לפנים משורת הדין, בשים לב לנחיצותו של הרכב למבקשת ויתר הטיעונים.

7.לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפני שוכנעתי כי יש ראיות לכאורה לחובת הנהג וכי הוא נהג בהיותו שיכור.הכוונה, בין היתר, לתוצאות בדיקת הנשיפה ולדו"ח הפעולה בדבר אכיפת איסור נהיגה בשכרות.

8.הנהג הוא כאמור בנה של המבקשת. בנסיבות אלה, יש לראות במבקשת כאחראית לשימוש שנעשה ברכב ולעבירה אותה ביצע הנהג, לגביה קיימות ראיות לכאורה.

9.הזיקה בין המבקשת לבין הנהג זיקה קרובה ביותר. אין חולק שהחלטתו של הקצין גורמת למבקשת אי נוחות ויתכן אף לפגיעה בעבודתה אולם מדובר בפגיעה אשר עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.