בפ"מ 5714-08-14 אבו חנין נ' מדינת ישראל

1.לפני בקשה לבטל הודעת איסור שימוש ברכב מ.ר. 7721561 (להלן: "הרכב") אשר בבעלות המבקש, החלטה עליה הורה קצין משטרה, לאחר שאחיו של המבקש נתפס נוהג בו וסירב לבצע בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף, עת נחשד בנהיגה כשהוא שיכור.

2.ביום 16.08.2014 סמוך לשעה 01:10, סירב אחיו של המבקש לבצע בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף וזאת לאחר שנחשד כי הוא נוהג ברכבו לש המבקש בהיותו שיכור.

3.ב"כ המבקש טען, כי הרכב משמש את המבקש לצרכיו היום יומיים וכי כל מי מבני המשפחה אשר מבקש לעשות שימוש ברכב, מבקש את אישורו ומקבל את הרכב רק לאחר שהמבקש מזהירו לנהוג בהתאם לחוק.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. לטענתו ככל שאכן המבקש הזהיר את אחיו, הרי שמדובר באזהרה כללית ויש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

5.סעיף 57(א)2 לפקודת התעבורה קובע לגבי עבירות המופיעות בתוספת השביעית, כדלקמן: "היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים ..."

התוספת השביעית כוללת בחובה מספר עבירות וביניהן עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה שהיא עבירה של נהיגה בשכרות.

בהתאם לקבוע בסעיף 57 ב, ניתן לערער על החלטה זו של קצין המשטרה לפני בית המשפט לתעבורה , כדלקמן:

"57ב.(א)בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקשמבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי  התקיים אחד מאלה:(1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).