בפ"מ 5469-08-14 אסף נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שלכאורה נהג ברכב בעודו שיכור כהגדרתו בחוק.

ב"כ המבקש הפנה לתיק החקירה וטען כי אין בידי המדינה ראיות לכאורה.

לחליפין, טענה ההגנה כי כרסום מהותי באיכות הראיות מצדיק את ביטול ההליך המנהלי.

ב"כ המדינה טענה כי די בראיות הגולמיות שבידיה כדי להשאיר את ההליך המנהלי ללא שינוי.

תיק החקירה הוגש לעיוני ולהלן החלטתי לאחר קריאתו:

בידי המדינה תיק חקירה הנשען על פעילות של שני אנשי משטרה כנגד המבקש.

רק שוטר אחד תעד את הקורות במהלך האירוע מול המבקש ואין בפני כל אינדיקציה לפעילותו של המתנדב הנוסף במקום.

דוח המאפיינים שבוצע מעיד על הליכה תקינה לח של החשוד לצד קושי ביציבה.

אף שהחשוד קושר עצמו לשתיית אלכוהול, נטען על ידו כי שתייה זו הייתה לפני היציאה לנהיגה מה שמאפשר טיעונים על בסיס פרשת סנפירי.

לא הוצג כל פלט של בדיקת ינשוף ואין אינדיקציה לתוצאות של בדיקה מסודרת.

יחד עם זאת, דוח המאפיינים מצביע על ריח אלכוהול חזק, חוסר יכולת יציבה והתרשמות בינונית של השוטר ממצב שכרותו של החשוד.

בנסיבות אלה יש ראיות גולמיות של המדינה כנגד המבקש אך באיכותן חל כרסום מהותי.

בספרו על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון בעמוד 225 כותב השופט קדמי - "קיומו של חשש בדבר מהימנותו ואמינותו של חומר הראיות אין בו כדי לפגום במידת ההוכחה לכאורה אלא אם קיימות סתירות או פרכות הגלויות על פניהן, או אם קיימים בהצגת הדברים ובהגיונם ליקויים בסיסיים שיש בהם כדי להפחית באופן מהותי ממשקלן הלכאורי של הראיות" וראה לעניין השפעת משקלן המכרסם של ראיות פגומות את ההלכה בעניין בש"פ 8087/95 זאדה נגד מד"י, מ(2)133 .

אני סבור כי בפרשה זו איכות הראיות שבידי המדינה והכרסום הנובע מליקויים בסיסיים בראיות הנוכחיות שהוצגו , יש בהם כדי להצדיק קיצור הפסילה לתקופה של 20 יום.