בפ"מ 5115-01-15 אבו ליל נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 19.1 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו אי מתן זכות קדימה.

המבקש הכחיש את ביצוע העבירה והוסיף וטען בפניי בדבר נחיצות רשיונו לאור מצבו הכלכלי.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. קיים דוח מפורט של שני שוטרים, אשר אינו עולה בקנה אחד עם טענת המבקש כי "הכביש היה פנוי לחלוטין". עם זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר בצומת אליה נכנסים כלי רכב הפונים לכרמיאל בו זמנית משני הכיוונים, כך שלעתים מתקשה נהג המגיע מכיוון נסיעת המבקש להבחין ברכב המגיע מהכיוון השני.

לגבי המסוכנות, המבקש צבר לחובתו לא פחות מ – 77 הרשעות עד היום. טענת המבקש כי מדובר בעבירות ישנות אינה מתקבלת. אכן בין שנת 2044 ועד 2013 לא נרשמו לחובת המבקש הרשעות, אולם מאז 2013 לחובתו 7 עבירות, ארבע מהן בגין שימוש בטלפון בעת נהיגה.

לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, בהתחשב ברמת החומרה הפחותה של העבירה, ובמצבו האישי המיוחד, הגעתי למסקנה כי בנסיבות יש לקצר את משך הפסילה המנהלית ולהעמידה על תקופה של 15 ימים.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 15 ימים מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ה, 27 ינואר 2015.