בפ"מ 5073-12-14 מחאג'נה נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מינהלית בת 30 יום, אשר הוטלה על המבקש ביום 13.12.14, בגין עבירה נטענת של אי ציות לתמרור 301.

יצויין כי הרכב לגביו נטען כי לא ניתנה לו זכות קדימה, הינו הרכב בו נהג עורך הדוח, השוטר.

2. המבקש טוען, באמצעות בא כוחו, כי רישיון הנהיגה שלו דרוש לו לצורך פרנסתו בשל מקום עבודתו המרוחק ממקום מגוריו. כן טוען כי סיבת רישום הדוח כנגדו היא בשל חוסר תקשורת בינו לבין עורך הדוח ומאחר ומדובר בעבירה לכאורית שבוצעה כלפי רכב בו נהג השוטר אין מקום להעדיף את גרסת השוטר, גם לא בשלב זה, שכן הוא אינו עד אובייקטיבי ואין לו עדיפות על המבקש שטוען כי לא עבר עבירה שכזו.

לשיטתו של המבקש, אין ראיות לכאורה לחובתו ולכן מאחר והוא פסול מיום 13.12.14, יש להורות על קיצור הפסילה המינהלית ולהחזיר לידיו את רשיון הנהיגה שלו.

3.ב"כ המשיבה מצידה טוענת לקיומן של ראיות לכאורה. טוענת כי המשקל הראייתי של הראיות בתיק ייבחן ע"י בית המשפט במסגרת התיק העיקרי ולא נכון לעשות זאת בשלב זה. טוענת לחוסר מיומנות וחוסר זהירות של המבקש שהוא נהג חדש ולכן מתנגדת לביטול או קיצור הפסילה המינהלית.

4.בבואו לדון בבקשה מסוג זה, על בית המשפט לבדוק קיומן של ראיות לכאורה והאם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור.

5.לאחר שעיינתי בחומר הראיות המצולם שהוגש לי ע"י באת כח המשיבה, קרי, בהזמנה לדין, עולה כי בדוח זה נרשמו שני עדי תביעה כאשר רק עד אחד רשם את נסיבות המקרה ולא ראיתי בהעתק חומר הראיות שהוצג בפני מזכר כלשהו מטעמו של העד השני, מזכר שיכול שמצוי בחומר "המקורי" שבידי המאשימה ולא הובא לעיוני או שכלל אינו מצוי שם.

6.זאת ועוד, בדברי הנהג כפי שנרשמו בדוח, הכחיש המבקש בו במקום ביצוע העבירה על ידו.

7.לאחר ששקלתי את מכלול הטיעונים שהובאו בפני, לרבות טענותיו של המבקש, ההפניה לפסק הדין שצורף מטעמו, נסיבותיו האישיות וטענותיו בדבר העדר קיומן של ראיות לכאורה ומאחר ומדובר בעבירה של אי מתן זכות קדימה כלפי נהג, שהוא למעשה השוטר עורך הדוח, כאשר טענת המבקש היא כי לא מדובר בעד שהוא אובייקטיבי לחלוטין החלטתי לקצר את תקופת הפסילה שכן באיזון בין מכלול השיקולים מצאתי להסתפק במחצית תקופת הפסילה, קרי, התקופה שרוצתה עד היום, וזאת בכדי שהפסילה תהיה מידתית ומאוזנת.