בפ"מ 4856-11-14 קדורה נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 4.11 למשך 60 יום לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

המבקש עותר לביטול ההחלטה וטוען כי עברו נקי והוא זקוק לרשיונו לצרכי פרנסתו. המבקש לא התייחס לנסיבות התאונה בבקשתו ובדיון בפניי ציין כי "אין מה לומר" באשר לאירוע.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. המבקש נחקר במשטרה אודות האירוע ומגרסתו עולה לפחות ראשית הודאה באחריות לאירוע שהתרחש בעת שביצע פניית פרסה ולא הבחין ברוכב אופנוע שהגיע בנתיב הנגדי.

לגבי המסוכנות, המבקש נהג מקצועי, המזחקי ברשיון נהיגה משנת 2002. אין לחובת המבקש תאונות קודמות ולמעט עבירה של נהיגה בלא ביטוח משנת 2006, כל הרשעותיו האחרות הינן בעבירות מסוג ברירת משפט.

נסיבות התאונה טרם נחקרו עד תומן ולא הובררו בפניי. לכאורה מדובר בפניית פרסה במקום מותר שגרמה לתאונה עקב חוסר תשומת לב, אולם טרם נחקרה אפשרות של בעייה בשדה ראיה או אשם תורם של המעורב באירוע, אשר יכולות להשפיע על מידת רשלנות המבקש.

בנסיבות אלה, בהתחשב בעברו הלא מעביד של המבקש ובעובדה כי מדובר במי שפרנסתו על רשיונו, ובתוצאותיה הקלות יחסית לכאורה של התאונה (גם עניין זה טרם הוברר)– למרבה המזל - סבורני די ב"תקופת צינון" בת 30 ימים במקרה דנן, בכדי להעמיד את המבקש על חומרת התנהגותו ועל ההכרח בנהיגה זהירה, וזאת בטרם בירור התיק לגופו.