בפ"מ 4594-02-15 לוי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילת רישיון הנהיגה אשר נפסל מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה על פי החלטת קצין משטרה בקשר עם חקירת תאונת דרכים מיום 8/2/15.

ב"כ המבקש הסכים בפתח הדיון לקיומם של ראיות לכאורה ומיקד את עיקר טיעוניו לעניין המסוכנות.

ב"כ המבקש הסכים כי תוצאות התאונה קלות ואינן מתבטאות בחבלות של ממש.

הופניתי לעברו התעבורתי של המבקש, שהינו לשיטת ב"כ המבקש תקין. המבקש נוהג משנת 1987 נטען בפני כי רוב שנותיו עבד כנהג ציבורי ויש לחובתו הרשעה אחת בלבד, אמנם מסוג תאונת דרכים, אך בנסיבות של נהיגה בחוסר זהירות כאשר התאונה משנת 2008.

אין לנאשם כל הרשעות קודמות בפלילים.

ב"כ המבקש הדגיש בפני כי הנאשם ריצה עד 32 ימי פסילה בתיק זה וביקש נוכח עברו התעבורתי התקין ובנסיבות לראות בכך תקופת צינון הולמת וכי אשתמש בסמכותי לקצר מתקופת הפסילה המנהלית.

ב"כ המשיבה התנגדה למבוקש והפנתה לרשלנות הנובעת מהתנהגותו של המבקש על פי נסיבות התאונה כפי שעולות מתוך תיק החקירה וכן לעובדה כי מדובר למעשה בנהג שהוא נהג אוטובוס מקצועי, לגביו חובת זהירות מוגברת.

הוגש בפני תיק החקירה הכולל עדויות המבקש, המעורבים וכן דוחות פעולה של השוטרים, חוות דעת לגבי הטכוגרף, דו"ח בוחן ולוח תצלומים.

למרות שהסנגור בהגינותו הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בשלב הזה, עיינתי בחומר החקירה בתיק המשטרה שהוגש לי ויכולתי להתרשם כי אכן קיימות ראיות לכאורה, אם כי אני סבור כי בהתחשב במכלול הנסיבות הרשלנות שניתן לייחס למבקש בשלב זה אינה ברף הגבוה.

זאת ועוד, נוכח עברו התעבורתי התקין של המבקש, משך 28 שנות נהיגה ולאחר שחלפה יותר ממחצית תקופת הפסילה עליה הורה קצין המשטרה, אני סבור כי יש מקום לקצר את תקופת הפסילה.