בפ"מ 4529-12-16 מנסור נ' ישראל

בפניי בקשה לביטול פסילה מינהלית, זאת לאחר שקצין משטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקש לתקופה של 30 ימים עקב חשד שנהג במהירות הגבוהה מהמהירות המירבית המותרת במקום.

על פי כתב האישום, ביום 7.12.16 בשעה 00:16 נהג המבקש בכביש 70 לדרום, בדרך שאיננה עירונית עם שטח הפרדה בנוי, בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש, במהירות של 158 קמ"ש.

ב"כ המבקש עותר לבטל את הפסילה המינהלית. הוא אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אך התייחס לנסיבותיו האישיות של המבקש וטען כי מדובר בענייננו במקרה חריג, מכיוון שאשתו של המבקש חלתה במחלת הסרטן ולפני חמישה חודשים הלכה לעולמה. יש לו שתי בנות קטנות שהוא צריך לדאוג לנוחיותן ולפרנסתן וכן להסיען לטיפולים פסיכולוגיים עקב פטירת האם. בנוסף, הוא ציין כי רישיון הנהיגה החוץ במיוחד למבקש לצרכי פרנסתו, שכן בהיותו קבלן שיפוצים הוא צריך להסיע את פועליו למקום העבודה בכל רחבי הארץ.

עוד טען ב"כ המבקש כי למבקש אין עבר תעבורתי מכביד והוא נוהג תקופה ממושכת מעל 21 שנים. הוא ביקש להתחשב במצבו הקשה ולשקול להחזיר לו את רישיון הנהיגה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לדבריו, המבקש נצפה על ידי שני שוטרים בעת הפעלת ממל"ז, כשהוא נוהג במהירות של 158 קמ"ש (163 קמ"ש לפני הפחתה) במקום 90 קמ"ש. הוא ציין כי למבקש רישיון נהיגה משנת 1996 ולחובתו 27 הרשעות קודמות ועל כן מדובר בעבר מכביד. עוד הוא ציין כי המבקש הוא גם בעל רישיון נהיגה לאוטובוס ומכאן חובתו לזהירות מוגברת. לטענתו, לא נפל כל פגם בשיקול הדעת המינהלי של הקצין הפוסל ולכן יש להותיר את הפסילה על כנה.

עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה, המלמדות כי המבקש נהג במהירות של 158 קמ"ש במקום בו המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש. יצוין כי ב"כ המבקש אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.