קוגן נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 5.3.17, ניתן כנגד המבקשת, צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 21210528101, שעניינו, עבירה של נהיגה בשכרות, מיום 4.3.17.

הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול, כאשר עיקר טיעוניו של ב"כ המבקשת, היה כנגד תקינות הליך השימוע.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתה של המבקשת ושנית, האם יש בהמשך נהיגתה, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, באשר לקיומן של ראיות לכאורה, אך לאור טיעוני הסנגור כנגד תקינות הליך השימוע, הוגש תיק המשטרה לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 4.3.17, בשעה 04:51 לערך, נעצרה המבקשת לבדיקה, במחסום משטרתי לאיתור נהגים שיכורים.