בפ"מ 4380-01-17 דיינובסקי נ' מדינת ישראל

זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית של המבקש, כפי שהוחלט עליה ביום 9.1.17.

העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירת מהירות של 134 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

ב"כ המבקש העלה מספר רב של טענות במסגרת בקשתו ובין היתר הכחיש את המהירות הנהיגה אשר יוחסה לו, כמו כן טען כי המדידה בוצעה בניגוד להוראות ההפעלה, שכן בוצעה מתוך הניידת כאשר הרכב עצמו היה מוסתר מאחורי שיח אשר הווה מכשול.

בחומר הראיות לא נמצא אישור כיול מכשיר המדידה בתחילת וסוף המשמרת כנדרש.

עוד ציין ב"כ המבקש, כי השוטר איבד עמו קשר עין לחלוטין ועצר את הרכב הראשון אשר נראה לו דומה לרכב שנמדד והדרישה בדבר שמירת קשר עין רצוף לא צוינה בדו"ח.

באשר לשימוע, ציין המבקש כי לא נערך לו שימוע כדין שכן מראש נאמר לו שיש לו עבירות קודמות ואולם השוטר לא הראה לו את רישום העבירות.

המבקש טען כי טענותיו לא נשמעו במהלך השימוע וכי זכות הטיעון שלו נפגעה במהלך השימוע.

המבקש ציין כי רישיון הנהיגה נחוץ לו הן בשל עבודתו והן בשל העובדה כי אשתו נכה.

בעת הדיון חזר ב"כ המבקש על טענותיו בבקשה והדגיש כי בדו"ח לא צויינו פרטי הרכב, סוג הרכב מספרו או צבעו. עוד ציין ב"כ המבקש כי הראיות בידי המשיבה דלות.

ב"כ המבקש חזר על נסיבותיו האישיות של המבקש וכן על עברו התעבורתי שאינו מכביד.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וציין כי הדו"ח וזכרון הדברים המצורף לו מספקים בשלב זה וכי טענות המבקש בעת השימוע נרשמו.

עיון בחומר הראיות מעלה כי אכן בהזמנה לדין וכתב האישום, אשר ניתן למבקש לא צוינו פרטי הזיהוי של הרכב, כמו כן לא צוין בסעיף ד' להזמנה כי אכן נשמר קשר עין רצוף עם רכבו של המבקש.