בפ"מ 4231-03-15 תשובה נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת פסילה מנהלית בת 60 יום אשר הוטלה על המבקש ביום 15.03.2015 בגין מעורבותו בתאונת דרכים שארעה ביום 23.02.2015.

על פי הנטען המבקש לא נתן זכות קדימה להולכת רגל במעבר חצייה, פגע בה וכתוצאה מכך נחבלה הולכת הרגל באורח קשה.

2.המבקש טוען באמצעות בא כוחו כי הולכת הרגל התפרצה לכביש והספיקה לעשות מספר צעדים טרם נפגעה וכי כלל לא ברור אם יוגש כנגד המבקש כתב אישום. טען כי נסיבותיו האישיות, היותו מפרנס 4 קטינים, יש בהן כדי לעשות לקיצור הפסילה המנהלית.

תלונתו העיקרית של המבקש היא על כך שרישיון הנהיגה שלו נפסל כ-20 יום לאחר התאונה וזאת אף שהמבקש נחקר במשטרה ביום 01.03.2015.

3.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי מדובר בפגיעות קשות וכי המבקש לא פנה למשטרה לדווח על התאונה. טען כי ביום 01.03.2015 המבקש נחקר וזומן לשימוע ביום 02.03.2015 והשימוע נערך לו ביום 15.03.2015. טען כי למבקש עבר מכביד המצביע על מסוכנותו וכי טענת המבקש כי רישיון הנהיגה הוחזר לו ביום 02.03.2015 אין לה כל סימוכין בתיק.

4.לאחר שעיינתי בחומר הראיות שבידי המאשימה הכולל בין היתר את הודעתו של המבקש במשטרה, את עדותה של הולכת הרגל וכן עדותו של עד נייטרלי אשר הבחין באירוע התאונה על מעבר חציה ולאחר שהולכת הרגל הספיקה לחצות חלק ניכר ממנו, נחה דעתי כי בידי המשיבה ראיות לכאורה לאחריותו של המבקש לאירוע התאונה ולכך שהוא פגע בהולכת הרגל על מעבר החצייה.

5.באשר לעברו התעבורתי של המבקש, הוא נוהג משנת 1994 ולחובתו 69 הרשעות קודמות לרבות מעורבות בתאונת דרכים משנת 1995, ותאונת דרכים בשנת 2008 ועבירות רבות נוספות אשר אינן מאיינות את המסוכנות אשר נובעת מהמשך נהיגתו של המבקש בשלב זה.

6.נתתי את דעתי לטענותיו של המבקש בדבר נחיצות רישיון הנהיגה שלו לצורך פרנסתו ואולם לא מצאתי בנסיבות תיק זה להעדיף את האינטרס הפרטי של המבקש על פני האינטרס של כלל ציבור המשתמשים בדרך.

7.בשים לב לטענתו כי השימוע נערך לו רק ביום 15.03.2015 בשעה שזומן לשימוע ביום 2.3.15 הרי שעולה מיומן החקירה כי רק ביום 04.03.2015 נגבתה עדותה של הולכת הרגל בבית חולים הלל יפה בו היא מאושפזת וביום 08.03.2015 נגבתה עדותו של נוסע ברכבו של המבקש. ביום 09.03.2015 נגבתה עדותו של עד ראיה לאירוע התאונה.

רק לאחר גביית העדויות התגבש יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש ולפיכך לא מדובר לטעמי בשיהוי שכן מתיק החקירה עולה כי זימון המבקש לשימוע היה ליום 9.3.15 כאשר השימוע נערך בסופו של דבר עת התייצב המבקש בפני הקצין הפוסל ביום 15.3.15.