בפ"מ 4118-09-14 פלד נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מיום 06.09.2014 אשר הוטלה על רכב מספר 6431564 (להלן: "הרכב") אשר היה נהוג בידי בתו של המבקש הגב' גל פלד (להלן: "הנהגת") כאשר היא שכורה.

יצוין כי ריכוז האלכוהול שנמדד בגופה של הנהגת הינו 390 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

2.המבקש טוען כי הוא הבעלים של הרכב וכי אין מדובר בפעם הראשונה שבתו נוהגת ברכב. לדבריו הוא מסביר לה ומדגיש בפניה שתנהג בזהירות ולא תעבור על כללי החוק ותמנע מלשתות. לדבריו הוא בעל חברה שעובד בכל הארץ. מדובר ברכב מסחרי המשמש אותו לעבודתו וכי השארת הפסילה המנהלית על כנה תגרום לו נזק משמעותי וכי הוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו ללקוחותיו.

3.ב"כ המשיבה עמד על חקירת המבקש על תצהירו ולפיכך הדיון נדחה מיום 16.09.2014 להיום אלא שלדברי ב"כ המבקש, המבקש לא יכול היה להתייצב גם היום לדיון בבית המשפט.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. טען כי מדובר בכמות של 390 מיקרוגרם, הוסיף כי לא נפל פגם בהליך השימוע וכי קיימות ראיות לכאורה.

5.לאחר שעיינתי בחומר הראיות שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לחובת הנהגת. הכוונה בין היתר לתוצאות בדיקת הנשיפה, דו"ח הפעולה בדבר אכיפת איסור נהיגה בשכרות בו צוין כי נדף מפי הנהגת ריח חזק של אלכוהול והודאתה של הנהגת שתתה בקבוק בירה.

6.לא מצאתי פגם בשימוע שנערך לנהגת בעניין האיסור המנהלי על השימוש ברכב.

7.אין חולק כי הנהגת נהגה ברכב בהסכמת המבקש – אביה. הזיקה בין המבקש לבין הנהגת היא זיקה קרובה ביותר והמבקש אף מודה כי התיר לבתו לנהוג ברכב. טענתו כי הזהיר אותה לבל תנהג בשכרות הינה טענה בעלמא שכן המבקש לא התייצב בבית המשפט על אף דרישת ב"כ המשיבה להיחקר על תצהירו ובנסיבות אלה יש לראות במבקש כאחראי לשימוש שנעשה ברכב ולעבירה אותה ביצעה הנהגת לגביה כאמור קיימות ראיות לכאורה.

8.באשר לפגיעה במבקש בכל הקשור לעבודתו ולשימוש שהוא עושה ברכב אין ספק שהחלטתו של הקצין גורמת ותגרום למבקש אי נוחות ויתכן אף לפגיעה בעבודתו אלא שבשים לב לחומרת העבירה ביחד עם העובדה כי לא שוכנעתי, בהעדר חקירה, כי המבקש עשה כדי למנוע את ביצוע העבירה הרי שעסקינן בפגיעה מידתית ומאוזנת אשר עולה בקנה אחד עם הרציונל של איסור שימוש מנהלי ברכב.