בפ"מ 4081-06-16 שמואל נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית.

1.ביום 27.5.16 שעה 16.26 לערך חצתה הולכת רגל קטינה כבת 7 (להלן: "הנפגעת") את מעבר החצייה ברחוב יגאל אלון בת"א ממזרח למערב. לאחר שחצתה כברת דרך הגיע רכב הנהוג בידי המבקש ופגע בה וגרם לה חבלות. בעקבות התאונה נערך למבקש שימוע בפני קצין משטרה ( להלן: "הקצין") ורישיונו נפסל ל-60 יום.

2.המבקש טוען כי לא נשקפת סכנה מהמשך נהיגתו הואיל ועברו התעבורתי תקין וקיימים ליקויים בחומר הראיות לרבות בשיקולי הקצין. כך, נטען כי המבקש נוהג משנת 1963 ללא הרשעות להצגה. מעיון בחומר הראיות עולה חשש כי הוריה של הנפגעת התרשלו בעת שהניחו לה לחצות כביש ללא השגחה וכי על פי עדות מסוימת הנפגעת חצתה את מעבר החצייה – או התפרצה לכביש - בניגוד לרמזור אדום להולכי רגל. מטופס השימוע עולה הקצין שקל את גילו של המבקש (80) – כשיקול בין יתר שיקוליו לצורך פסילתו והדבר איננו רלוונטי. עוד נטען כי המבקש ורעיייתו ניצולי שואה והרכב דרוש להם.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים החלטתי להעמיד את תקופת הפסילה המנהלית על 45 יום תוך התחשבות מסוימת בעברו התעבורתי התקין של המבקש.

5.השאלה המרכזית בה יש להכריע נוגעת להערכה בדבר המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש. מסוכנות זו נלמדת מנסיבות התאונה בה היה המבקש מעורב, מעברו התעבורתי או הפלילי ועוד.

6.עיון בחומר הראיות אינו מותיר לטעמי מקום לספק כי ניבטת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש. אני ער לכך שבניגוד לגרסת הנפגעת שטענה כי חצתה את מעבר החצייה באור ירוק להולכי רגל טענה רעיית המבקש כי המבקש נכנס לצומת באור ירוק ומכיוון שאין אור ירוק משותף לנהגים ולהולכי הרגל המשמעות היא לכאורה כי הנפגעת חצתה באור אדום להולכי רגל בכיוון החצייה. ברם, לטעמי לא זה העיקר. העיקר מצוי בחקירת המבקש במשטרה שם טען כי כלל לא הבחין בקיומו של רמזור בכיוון נסיעתו שכן היה טרוד במחשבות. ודוק: נהג המעיד על עצמו כי בשל מחשבות בהן היה טרוד כלל לא הבחין בקיום רמזורים בכיוון נסיעתו וממילא לא הבחין במופע אותם רמזורים הוא ללא ספק נהג שניבטת מסוכנות מהמשך נהיגתו. אכן, מי לכפנו יתקע אם יושב למבקש רישיונו מחר לא יקלע המבקש לאירוע תאונתי נוסף שנגרם בשל כך שהיה טרוד במחשבות ובשל כך לא שם ליבו לתמרור או רמזור בכיוון נסיעתו? לטעמי די בכך על מנת לדחות את בקשת המבקש לבטל את הפסילה המנהלית.

7.כאמור, מסוכנותו של המבקש נבחנת לא מנסיבות התאונה אלא גם מעברו התעבורתי. עבר זה הוא ללא ספק תקין על רקע שנות נהיגה רבות. בהתחשב בעברו התקין של המבקש על רקע שנות נהיגה רבות מצאתי להתערב בתקופת הפסילה המנהלית ולהעמידה על 45 ימים. בשולי הדברים אציין כי העובדה שהקצין שקל לצורך מתן הצו שיקול לא רלוונטי (גילו של המבקש) אינה מביאה מניה וביה לביטולה של הפסילה המנהלית הואיל וכעולה מן ההחלטה נשקלו שיקולים רלוונטיים נוספים ולא הוכח כי השיקול שעניינו גיל המבקש היה השיקול הדומיננטי.

סוף דבר, אני מעמיד את תקופת הפסילה על 45 יום.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ו, 29 יוני 2016, בהעדר הצדדים.