בפ"מ 3354-10-14 ארבל נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש מנהלי שהוטלה ביום 19.10.14 על רכב מספר 7607076 (להלן: "הרכב") שבבעלותה של המבקשת אשר בו היא נהגה, על פי החשד, כאשר היא שיכורה.

עפ"י הנטען בדו"ח שנערך לה, נהגה המבקשת שיכורה, לאחר שבבדיקת נשיפה נמצאו בגופה 370 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף.

2.המבקשת טוענת כי הרכב משמש עבורה "ידיים ורגליים" וכי הודעת איסור השימוש ברכב מונעת ממנה או מקשה עליה לעבוד שכן היא עובדת באיזורים שונים ברחבי הארץ המאלצים אותה לסוע ממקום למקום. לטענתה, באם תבוטל הודעת איסור השימוש תוכלנה קרובות משפחתה לשמש לה כנהגות ולהסיע אותה ואת ילדיה הקטינים.

לדבריה, לאחר שנערכה לה הבדיקה היא עזבה את המקום, הלכה לאכול ולאחר כשעה, כאשר חזרה למקום ביקשה מהשוטר שיבדוק את כמות האלכוהול שבגופה ולטענתה תוצאת הבדיקה נמצאה בתחום המותר לנהיגה.

3.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, ציינה כי העבירה נעברה בתל אביב ולפיכך אין סמכות מקומית לבית המשפט בחדרה לדון בבקשה. עוד טענה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, כי קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מסוכנות. הוסיפה וציינה כי אין סיבה שהאינטרס הפרטי של המבקשת יגבר על האינטרס הציבורי.

4.לאחר שעיינתי בחומר הראיות המצולם שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולמכלול הנסיבות, החלטתי לדחות את הבקשה.  

5.מתוך עיון בראיות המשיבה, הנני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך שהמבקשת נהגה כשהיא שיכורה. הכוונה בין היתר, לתוצאות בדיקת הנשיפה ודבריה של המבקשת כי שתתה וודקה רד בול כשעה לפני שנעצרה לבדיקה וכי היא נראתה תחת השפעה קלה של אלכוהול.

6.מעבר לראיות לכאורה, בית המשפט אמור לתת את דעתו למסוכנותו של הנהג גם בשים לב לעבר התעבורתי. במקרה זה, המבקשת נוהגת משנת 1990 ולחובתה 30 הרשעות קודמות. אין מדובר בעבר נקי שיש בו כדי לאיין את המסוכנות אשר מתחייבת מעצם ביצוע העבירה של נהיגה בשכרות.

7.יצוין כי סנקציה זו של "השבתה מינהלית" באה כדי לשמש "הרתעה משמעותית יותר בשל חומרתו" של הסדר זה, שנועד כדי למנוע "באופן פיזי מנהג כזה להשתמש ברכבו". [מתוך הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מספר 56) (איסור שימוש ברכב של עבריין תנועה), התשס"ב – 2002].

המחוקק היה ער לפגיעה בנהג או בבני משפחה נוספים שלו, אך בחר להרחיב את ההסדר, על כל המשתמע מכך. החזרת הרכב לידי המבקשת כדי לאפשר לקרובותיה לנהוג בו עבורה, כשלמבקשת שליטה מוחלטת ברכב, חוטאת לרציונל הנ"ל. משביצעה המבקשת עבירה ברכבה– כפי שמיוחס לה – אין לה להלין אלא על עצמה.

8.מדובר ברכב שבו בוצעה העבירה ושהינו בבעלותה של המבקשת. לאור חומרת העבירה וכמות האלכוהול, כמו גם העבר התעבורתי, הפגיעה במבקשת הינה מידתית לעניין איסור השימוש ברכב. אי לכך יש מקום לקיים את ההחלטה המנהלית במלואה.

9. לאור כל האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה.

10.מאחר וכאמור דנתי בבקשה לגופה, איני נדרשת לשאלת הסמכות המקומית.

מודעת זכות ערעור כחוק.

מזכירות ביהמ"ש תעביר עותק החלטה זו לצדדים ולמבקשת באמצעות הפקס.