בפ"מ 3308-09-14 נחום נ' מדינת ישראל

1.לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של המבקש, המוגשת על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה).

2.ביום 9.09.2014 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

3.הצו ניתן בקשר עם תיק ת"ד מס' (משטרה) 396810/2014 שניפתח באת"ן צפון-עפולה ביום 5.09.2014 בחשד לתאונת דרכים המסווגת כ-"קלה" לאחר שאופנוע א' נהוג בידי המבקש, פגע בהולכת רגל (ילידת 1961) בתחום מעבר חצייה, בסמוך לבניין מד"א בעפולה. תוצאות התאונה מתבטאות על פי דוחות פעולה של השוטרים שהגיעו למקום בחבלות של ממש להולכת הרגל, שפונתה לבית חולים העמק בעפולה. לחומר החקירה צורף תיעוד רפואי לגבי פציעותיה- חבלה בפנים, שבר זיזח מזערי בקורטקס המנדיבולה, ושבר מרוסק ללא תזוזה בסקרום לטראלי באזור תחתון של SIJ משמאל.

4.ב"כ המבקש, טען, כי עת המבקש נהג באופנועו, בנתיב הימני, מכיוון בית חולים העמק לכיוון עפולה, מול תחנת מכבי האש, הבחין, אך בדיעבד, בשל רכב שנסע לשמאלו וחסם את שדה הראיה שלו, בשתי נשים העוברות בריצה את מעבר החציה. לטענתו, המבקש בלם את האופנוע מיד לאחר מכן, וכתוצאה מהבלימה הפתאומית, נפלה אחת הנשים על הכביש, כאשר המבקש כלל לא פגע בה. זאת ועוד, הרכב שנסע משמאלו, עזב את המקום בלא להשאיר פרטים. ב"כ המבקש הצביע על ליקויים בהליך השימוע שנערך למבקש, כאשר לא נרשמו בטופס השימוע כל הטענות, כמפורט לעיל, שהמבקש העלה, ונרשמו אך מספר השנים בהן הוא נוהג והעדר תעבורתי. ב"כ המבקש התייחס לנסיבותיו האישיות של המבקש, שנוהג מעל 60 שנים והוא נעדר עבר תעבורתי משמעותי. בנוסף, מפאת גילו, רישיונו נחוץ לו לצורך התניידותו.

בדיון שהתקיים לפני, חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשה, והוסיף לאחר שעיין בתיק החקירה, כי גם אם קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש, נהיגתו אינה מסוכנת לציבור ומדובר בטעות יחידה, משך 60 שנות נהיגה. בנוסף, לא ניתן היה לקרוא את עדות הנפגעת, שנרשמה בכתב בלתי קריא, ומעדות העדה השניה עולה כי היא לא ראתה את האופנוע פוגע בנפגעת. ב"כ המבקש חזר והדגיש כי רישיון הנהיגה נחוץ למבקש להגיע לעבודתו בעפולה מעפולה עילית בה הוא מתגורר, וכי די בתקופת צינון של 30 ימים.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של המבקש, כעולה מדו"ח הבוחן, תמונות מזכרים וכו' המצויים בתיק החקירה. מסוכנות המבקש נלמדת מחומרת העבירה. כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת רגל באורח קשה. משכך, החלטת הקצין סבירה וראויה בנסיבות העניין. ב"כ המשיבה הודיעה, כי יוגש נגד המבקש כתב אישום.

דיון:

5.בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל, במסגרתו נדחה ערר על פסילה מנהלית, הבהירה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את הכללים שעל יסודם יש לבחון את הפסילה המנהלית אשר ניתנת מכוח תקנה 47 לפקודת התעבורה. כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו; השני - האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

נקבע, כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל או לקצר פסילה מנהלית בתנאי או בלא תנאי, אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור (ראה והשווה- ב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל ; בש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל, פד"י מח (215 ,(5).