בפ"מ 3084-07-14 אבו שרקייה נ' מדינת ישראל

1.זו היא החלטה בשתי בקשות שהגיש המבקש ואשר הדיון בהן אוחד לתיק זה. בראשונה עתר המבקש לביטולה של פסילה מנהלית אשר הוטלה עליו ביום 7.7.14 בגין עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה ועקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף ובשניה עתר לביטול הודעת איסור שימוש מאותו יום על רכב מספר 2502913 (להלן: "הרכב"), בו נהג המבקש במועד ביצוע העבירה.

2.         המבקש טען בפני באמצעות בא כוחו כי לצורך הדיון בבקשות הוא מודה בקיומן של ראיות לכאורה אולם יש לשים לב לעובדה כי הרכב הנעקף הוא הרכב בו נסעו השוטרים ולפיכך יש להתייחס לגירסת השוטרים כאל גירסה "רגילה" והוא מכחיש ביצוע העבירה.

כן טען המבקש כי עברו אינו מכביד וכי הוא נמצא בקשיים כלכליים וחברה שבבעלותו אשר אותה ניהל מצויה בחובות עצומים כדבריו.

המבקש עוד ציין כי חג עיד אל פיטר בפתח וכי הרכב דרוש לו ולבני משפחתו לצורך נסיעות החג וכי אשתו של המבקש בעלת רישיון נהיגה אך היא נוהגת רק ברכב נשוא הבקשה.

3. ב"כ המשיבה התנגד לשתי הבקשות וציין כי מדובר בתיק פשוט ראייתית וקיימות בו ראיות לכאורה וכי המסכנות "זועקת" במקרה זה. כן טען כי למבקש רישיון נהיגה משנת 1995 ולחובתו 28 הרשעות קודמות, מדובר בעבירה חמורה וכי קיימות ראיות לכאורה.

4. לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים לרבות עובדת היות רכב השוטרים אחד מהרכבים אשר נעקפו ע"י המבקש ולמכלול הנסיבות, החלטתי לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת לפסילה המינהלית של רישיון הנהיגה ולקבל חלקית את הבקשה בעניין איסור השימוש ברכב.

5. מתוך עיון בראיות המשיבה, הנני סבורה כי בשלב זה אכן קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש ביצע את העבירה המיוחסת לו, שכן השוטרים אשר נסעו בניידת סמויה הבחינו במבקש אשר עוקף שני רכבים שנסעו מאחורי הניידת וכן את הניידת הסמויה עצמה תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף כאשר ממולו ובנתיב הנגדי הגיע רכב שנאלץ לסטות מנתיב נסיעתו כדי למנוע התנגשות. במקום העבירה הנטענת נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

אף מדברי הנהג עולה כי הוא אמר לשוטר כי השוטר צודק וכי הוא מצטער וכי הוא מאוד ממהר לעבודה ויש לו צרות.

יצויין כי גם בשימוע שנערך למבקש לא הכחיש את ביצוע העבירה אלא חזר על נסיבותיו האישיות כמפורט שם.

6. מעבר לראיות לכאורה, ביהמ"ש אמור לתת את דעתו למסוכנותו של הנהג גם בשים לב לעבר התעבורתי ולא רק לחומרת העבירה שבפניו. עיון בעברו של המבקש מעלה כי המבקש נוהג משנת 1995 ולחובתו 28 הרשעות קודמות. עברו של המבקש אינו מעיד עליו כעל נהג זהיר ואין בו כדי לאיין את המסוכנות המתבקשת מעצם ביצוע העבירה המיוחסת לו.

7.         באשר לעתירה לעניין הודעת איסור השימוש, אין ספק שהשבתת הרכב גורמת לבעליו ולמשתמשים האחרים בו לפגיעה. מדובר בפגיעה אשר נלקחה בחשבון על ידי המחוקק, אך היא צריכה להיות מידתית ומאוזנת.

8.בבקשה נשוא תיק זה, בשים לב למהות העבירה וליתר הנסיבות ובעיקר לבקשה המיוחדת בשל החג, נראה לי כי ניתן להסתפק בשני שליש התקופה בכל הנוגע לאיסור השימוש ועל כן החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה ולקצר את תקופת איסור השימוש ולהעמידה על 20 ימים.

לא מצאתי פגם בהחלטתו של הקצין הפוסל או טעם אחר המצדיק קיצור תקופת הפסילה המנהלית לאור מהות העבירה, עברו של המבקש ויתר הנסיבות בתיק.

9. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה לעניין קיצור או ביטול הפסילה המינהלית והחלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולקצר את תקופת איסור השימוש ברכב כך שרכבו של המבקש יוחזר לו ביום 28.7.14 בשעה 08:30.