בפ"מ 2790-03-15,2791-03-15 שאיב נ' מדינת ישראל

1.זו היא החלטה בשתי בקשות שהדיון בהן אוחד. האחת -בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על מר מחמוד שאיב (להלן: "המבקש") בגין חשד לנהיגה בשיכרות והשנייה בקשה שהוגשה ע"י הגב' ולאא שאיב (להלן: "המבקשת"), בעלת רכב מספר XXXXXX (להלן: "הרכב") ועניינה עתירה לביטול הודעת איסור השימוש המנהלי ברכב בו נהג המבקש.

2.על פי הנטען, נהג המבקש בתאריך 07.03.2015 ברכב אשר בבעלות אחותו, כשהוא שיכור.

על פי הטענה נהג המבקש ברכב כאשר בבדיקה לאיתור אלכוהול, נמצאו בגופו 435 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקש טען כי בתיק לא קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה הנטענת על ידו והפנה את בית המשפט לסתירות, הקיימות לטעמו בחומר הראיות, בדבר מקום עצירת הרכב בשד' הפל ים: במספר 24 או במספר 16.

4.המבקשת טענה כי הזהירה את הנהג לבל ינהג ברכב כשהוא שיכור וטענה כי היא זקוקה לרכב לצורכי פרנסתה. כמו כן טענה כי השימוע נערך לנהג, אחיה, ביום האירוע, מבלי שהיא יודעה על השימוע באותו מועד.

5.ב"כ המשיבה התנגדה לכל אחת מן הבקשות וטענה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה ע"י המבקש. הפנתה למבחני הביצוע. טענה כי לא הייתה חובה לזמן את המבקשת לשימוע וכי בפועל מי שעושה שימוש תדיר ברכב ונוהג בו כמנהג בעלים הוא המבקש. כן הפנתה למסוכנות הנשקפת לטעמה מהמבקש לנוכח ביצוע העבירה הנטענת.

6.לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים לרבות עדותם בפני ולמכלול הנסיבות החלטתי לדחות את שתי הבקשות.

7.מתוך עיון בראיות שהונחו בפני אני סבורה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול. הכוונה בין היתר לתוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה לנהג, מבחני הביצוע, דוחות הפעולה וכן להודאתו של המבקש כי שתה 3 בקבוקים של בירה לפני שנהג.

לעניין הכירסום בראיות להן טען המבקש בנושא מקום עצירת הרכב, הרי שנרשם כי הנהג נהג ברכב בשד' פל ים 24 כאשר הבדיקה נערכה לו בשד' פל ים 16. לא מצאתי גם ברישומו של העד אנדריי יוסילביץ כדי לפגום בראיות לכאורה הדרושות בשלב זה לצורך ההליך המנהלי. ככל שטוען המבקש לסתירות הרי שנושא זה עניינו לדיון בתיק העיקרי ובשלב זה אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה ע"י הנהג.