בפ"מ 2488-02-17 רייכברד נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום אשר הוטלה על המבקש ביום 5.2.17 בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

על פי הנטען נהג המבקש במהירות של 148 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות של . מדובר בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי, כביש מספר 70 מכיוון צומת העמקים לכיוון צומת התשבי.

2.המבקש כפר בביצוע העבירה וטען כי קיימים כשלים ראייתיים לרבות היעדר כיול של המכשיר, טען כי לא ניתן לאכוף במוקם בו בוצעה העבירה. טען כי לא נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגת המבקש וכי יש להורות על ביטול הפסילה המנהלית או להורות על קיצורה.

3.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה לקיומן של ראיות לכאורה ולתקינות ההחלטה המנהלית. טענה למסוכנות.

4.בבואו לדון בבקשה מעין זו אמור ביהמ"ש לבדוק האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור, בדיקה המסתמכת הן על עברו התעבורתי של המבקש והן על נסיבות ביצוע העבירה הספציפית ובלבד שיימצאו ראיות לכאורה לחובתו של המבקש.

5.לאחר עיון בדו"ח על כל חלקיו, מצאתי כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המבקש וזאת בשים לב לכך שהאכיפה בוצעה על ידי מפעיל מוסמך תוך מילוי הדרישות לבדיקת המכשיר בתחילת המשמרת ועם סיומה, תוך הקפדה על התנאים המקדמיים לאכיפה. כמו כן נשמר קשר עין רצוף עם הרכב, כאשר הרכב היה בודד וצוין כי לא ירד גשם בעת מדידת המהירות של הרכב.

כמו כן, צורף מזכר אשר נערך ע"י השוטר ריאד שהאב, אשר היה עם מפעיל הדבורה במועד הארוע, ובו הוא מציין את המהירות אותה ראה על גבי מכשיר האכיפה וכי נשמר קשר עין רצוף עם רכבו של המבקש עד לעצירתו וכי הנתונים הוצגו בפני המבקש.

נתתי דעתי גם לדברי המבקש אשר נרשמו בדוח: "לא שמתי לב למהירות".

יצויין כי לא התרשמתי כי נפל פגם בהליך השימוע שנערך למבקש.

6.באשר למסוכנות, המבקש נוהג משנת 2002 וצבר לחובתו 5 הרשעות קודמות, לרבות בגין נהיגה במהירות מופרזת, אם כי מדובר בעבירה ישנה. יחד עם זאת, העבירה בגינה נפסל מנהלית והמיוחסת לו כאן, היא עבירה חמורה שכן המבקש נסע במהירות העולה ב- 58 קמ"ש על המהירות המותרת בחוק ועל כן אני סבורה כי קיים צורך בהשלמת "תקופת צינון" כפי שנקבעה..