בפ"מ 2225-08-14 אברמוב נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 06/08/14 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בקשר עם תיק ת"ד מס' (משטרה) 349057/14 שניפתח באת"ן ת"א ביום 06/08/14 בחשד לתאונת דרכים המסווגת כ-"קשה" לאחר שרכב נהוג בידי המבקש, פגע בהולכת רגל (ילידת 1957) בתחום מעבר חצייה, בצומת הרחובות דרך סלמה ומסילת ישרים, בתל אביב. תוצאות התאונה מתבטאות על פי דוחות פעולה של השוטרים שהגיעו למקום בחבלות של ממש להולכת הרגל, שפונתה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה. בחומר החקירה לא צורף תיעוד רפואי לגבי פציעותיה ובאשר למצבה כיום (כ- 10 ימים לאחר התאונה).

דיון בבקשה נקבע כ-8 ימים לאחר התאונה ביום 16/8/14. ב"כ המבקש, ביקש בשלב זה לטעון לבקשה על בסיס גרסת המבקש בלבד, ללא שניתן לו לעיין בחומר החקירה, ומיקד טיעוניו בכתב ובע"פ במיוחד לעניין עוצמת הראיות לכאורה ובטענת המבקש כי נסע באור ירוק והולכת הרגל "קפצה" לכביש במפתיע באדום, ואחרי מעבר החציה.

בתאריך 16/8/14 ניתנה החלטה לפיה לאחר שעיינתי בראיות שבתיק החקירה כפי שנמצאו עד לאותו יום, מצאתי ראיות לכאורה בעוצמה מינימלית בלבד, יחד עם זאת מאחר והדיון נערך כ-8 ימים בלבד לאחר התאונה, יכולתי להתרשם כי מדובר בתאונה מורכבת וכי החקירה היתה בשלב זה רק בראשיתה ונוכח הצורך לאתר עדי ראיה נוספים וכן מאחר והולכת הרגל טרם מסרה עדות עקב מצבה, החלטתי לדחות את מתן החלטתי ב-3 שבועות עד להיום על מנת לאפשר התקדמות בחקירה.

היום התייצבה התובעת יחד עם תיק החקירה כאשר בוצעו חלק מההשלמות הנדרשות, כפי שפרטה התובעת. הוברר כי מצבה של הולכת הרגל השתפר ועל פי שיחה טלפונית של התובעת עם בעלה של הנפגעת היא בתהליך שיקום ונמצאת בבית חולים שיקומי לוינשטיין ובהכרה.

תיק החקירה נמסר היום שוב לעיוני ומצאתי כי על פי חוות דעת הבוחן נראה כי בשלב זה לא ניתן לבצע שחזור מאחר וחסרים נתונים ובנוסף לא ניתן לקבוע את קצב חצייתה של הולכת הרגל ואת מסלול החצייה וייתכן על פי הבוחן כי משך שהייתה של הולכת הרגל במסלול נסיעת הרכב הינו פחות מזמן התגובה של הנהג (1.05 שניה) ובמקרה כזה התאונה על פי חוות דעת הבוחן עצמו בלתי נמנעת. הבוחן במסקנות לחוות דעתו מתבסס על עדותו של עד ראיה חסן מוחמד אשר הבחין במופע אדום דולק ברמזור של הבאים ברחוב סלמה לכיוון מערב.

דיון:

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], במסגרתו נדחה ערר על פסילה מנהלית, הבהירה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את הכללים שעל יסודם יש לבחון את הפסילה המנהלית אשר ניתנת מכוח תקנה 47 לפקודת התעבורה. כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל או לקצר פסילה מנהלית בתנאי או בלא תנאי, אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.