בפ"מ 1990-02-15 באר דניאל נ' מדינת ישראל בפ"מ 1991-02-15 באר-דניאל נ' מדינת ישראל

בפניי שתי בקשות של המבקשת, האחת להורות על ביטול איסור שימוש ברכב והשנייה להורות על ביטול פסילה מנהלית, עליהן הורה קצין משטרה לאחר שהמבקשת נתפסה נוהגת שהיא לכאורה שיכורה.

מחומר הראיות שבפניי עולה, כי המבקשת נעצרה לבדיקה על ידי השוטרים. נערכה לה בדיקת נשיפון אשר לימדה, כי יש חשד כי היא נוהגת שיכורה. מאותה נקודת זמן נאסר עליה להכניס דבר לפיה והיא עוכבה לביצוע בדיקות שכרות.

דא עקא, כי המבקשת סירבה לשתף פעולה, וסירבה לבצע את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף. מחומר הראיות עולה, כי השוטרים הבהירו לה את הנפקות המשפטית העולה מהסירוב לבצע בדיקת הנשיפה, אך המבקשת עמדה במרייה וסירבה לשתף פעולה.

המבקשת נחקרה בבית המשפט על האמור בבקשה, ואישרה את העולה מחומר הראיות. היא מסרה, כי אכן שתתה שני צ'ייסרים של וויסקי, עברה בדיקת נשיפון כשנעצרה ע"י השוטרים, ולאחר מכן, כשהתבקשה לבצע בדיקת נשיפה, סירבה לכך, חרף העובדה שהובא לידיעתה, כי יראו אותה כמי שנהגה שיכורה ברכב, והיא תהיה צפויה לסנקציות הקבועות בחוק.

כאשר נשאלה על ידי בית המשפט, אם היא מודעת לחומרת איסור הנהיגה לאחר שתיית אלכוהול, מסרה כי אכן הדברים ידועים לה. כאשר ביהמ"ש ניסה להציל מפיה של המבקשת הסבר מניח את הדעת, להתעלמותה מהחוק, ולפשר סירובה הנחרץ לבדיקת השכרות, טענה המבקשת, כי כל המעמד היה משפיל מבחינתה, ועל כן היא נמנעה מלשתף פעולה עם השוטרים. לדבריה, השוטרים השפילו אותה והתייחסו אליה לא יפה.

באת כח המבקשת, שטחה בפני בית המשפט שורה של טענות אישיות, בריאותיות, של המבקשת, וביקשה שבית המשפט יבטל את החלטות קצין המשטרה, הואיל והמבקשת נזקקת לרישיון הנהיגה ולרכב לצרכיה האישיים.