בפ"מ 1779-09-14 רחאל נ' מדינת ישראל

1.לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של המבקש, המוגשת על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה).

2.ביום 1.08.2014 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

3. הצו ניתן בקשר עם דו"ח הזמנה לדין מס' 10-2-1022524-8 שנרשמה כנגד המשיב ביום 31.07.2014 בחשד לנהיגה בשכרות, לאחר שבבדיקת נשיפה במכשיר "ינשוף" נמצא בגופו אלכוהול בריכוז 715 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, הגבוה מהכמות המותרת ומסף האכיפה.

דיון:

4.בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל, נקבעו הכללים על פיהם יש לבחון את החלטת קצין המשטרה בפסילה מנהלית. כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה, כי שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל או לקצר פסילה מנהלית בתנאי או בלא תנאי, אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור. (ראה לעניין זה- ב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל; בש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל, פד"י מח' (5) 215).

לאור האמור, שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור (ב"ש 540/86 חמדן נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 1.07.1986).

5.תיק החקירה ובו חומר הראיות שנאסף על ידי המשטרה הוגש לעיוני והצדדים טענו לבקשה.

6.לטענת ב"כ המבקש, רישיון הנהיגה שלו נפסל שלא כדין. אחיו, ראפי רחאל הוא שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה, והתחזה לו. לטענתו, ראפי משתמש ברישיון נהיגה שפג תוקפו, אותו גנב מהמבקש, כאשר השוטרים ו/או הקצין הסתפקו בפרטים אשר מסר הנהג שנתפס ולא התבססו בזיהויו על תעודה מזהה כלשהי. זאת ועוד, באותו יום בשעה 8:30 צולם ראפי במצלמות אבטחה בתחנת דלק במגדל העמק, כאשר הוא מתדלק את הרכב ונמלט בלא לשלם. המבקש טען, כי ביום הארוע, הזדכה בבסיסו על ציוד, לאחר תום שירות המילואים ושב לביתו. הוא לא נהג ברכב, שנמכר לראפי, ביום 1.06.2014, אולם לא בוצעה העברה על שמו של ראפי, שכן הוא טרם שילם את התמורה עבור הרכב. לטענת המבקש, מהרגע בו נודע לו אודות הפסילה, פנה למשטרה והגיש תלונה על התחזות וזיוף. בנוסף טען, כי בידיו הקלטה בה מודה ראפי שהוא נהג ברכב והתחזה למבקש. המבקש עותר לביטול החלטת קצין המשטרה כאמור.