בפ"מ 17-11-14 ירקוני נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית לתקופה של 60 יום, החלטת קצין משטרה אשר ניתנה בהמשך למעורבותו של המבקש בתאונת דרכים אשר הסתיימה בפציעתו של רוכב האופנוע המעורב.

בבקשתו ציין המבקש כי הינו כופר באחריותו לגרם התאונה, כי הינו זקוק לרישיון הנהיגה בעבודתו כחקלאי, כי עברו אינו מכביד וכי המשך נהיגתו לא תהווה סכנה לביטחון הציבור.

בדיון שהתקיים חזר ב"כ המבקש על טיעוניו בבקשה.

ראיות לכאורה

מאחר והסנגור כפר באחריות לתאונה עיינתי בראיות התביעה ומצאתי כי ישנן ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש. המבקש נסע עם רכבו בשטח חקלאי וביקש להשתלב בכביש וזאת ע"י פניה ימינה. באותה עת הגיע אופנוע מהנתיב הנגדי. בהתאם לדוח בוחן התנועה נקודת האימפקט היתה בנתיב בו נסע האופנוע המעורב דהיינו הנתיב הנגדי לכיוון נסיעת המבקש. בנוסף עד ראיה מסר הודעה במשטרה כי ראה את רכבו של המבקש בנתיב הנגדי. אם לא די בכך הרי המבקש מסר בחקירתו כי לא ניתן לבצע פניה, כפי שביקש לבצע, בלא להשתמש בנתיב הנגדי. אמנם המבקש טען בחקירתו כי לא הגיע לנתיב הנגדי ואולם לנוכח כל האמור לעיל, וודאי כי יש, לכל הפחות, ראיות לכאורה הסותרות את גירסת המבקש.

מסוכנות ותוצאות התאונה.

התנהלותו של המבקש בפנייתו ימינה ברכב משא הכולל נגרר מתוך שטח חקלאי לרחובה של עיר, תוך סטיה לנתיב הנגדי , מלמדת, כשלעצמה, על המסוכנות הנשקפת מהמבקש.

תוצאות התאונה בכל הנוגע לחבלות בגוף חמורות.

לנהג המעורב, יליד 1996 נגרם "שבר פתוח שוק שמאל עם תנועה פתולוגית וחתיכת עצם בולטת, חתך באזור גיד הפיקה מגיע עד גיד הפיקה.." (תעודות רפואיות אשר בתיק החקירה) בהמשך, נותח המעורב ונמצא נזק נוסף אשר הטיפול בו לא הצליח במסגרת הניתוח.

למבקש רישיון נהיגה משנת 1963 ולחובתו 13 הרשעות קודמות, האחרונה בשנת 2002. אין לחובתו הרשעה בגין גרימת תאונת דרכים.