גריפאת נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 ימים, החל מיום 03.10.23, עקב מעורבות המבקש, עת נהג ברכב משא בתאונת דרכים, אירוע מיום 30.09.23 (להלן: "רכב משא" ו"התאונה", בהתאמה).

המבקש בבקשתו, ע"י ב"כ המלומדת עו"ד סופי גרניט, טען כי נוכח היות המבקש עובד חיוני המאבטח על מתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל והעובדה שהוא זקוק לרישיון נהיגתו לצורך עבודתו במיוחד בעת מצב החירום, לבטל את צו הפסילה המנהלית. קצין המשטרה טעה בהחלטתו שכן לא נתן משקל ראוי לרשלנות הקשה של רוכב האופניים ומנגד נתן משקל יתר לעבר התעבורתי של המבקש על אף שהמדובר בעבר דל יחסית. ב"כ המבקש טענה כי מלבד הקביעה שהמדובר בתאונת חזית אחור, התרחישים לקרות התאונה אין להם בסיס בראיות. לטעמה סוג התאונה משמעו שרוכב האופניים היה בנתיב נסיעת המבקש, המבקש לא סטה לכיוון הרוכב, כאשר לא בוצעו פעולות חקירה נוספות. המדובר בתאונה בלתי נמנעת. רוכב האופניים הוא זה שסטה בפתאומיות לנתיב נסיעת המבקש. התאונה התרחשה בתחילת פיצול הנתיב הימני לנתיב הנוסף לירידה למחלף זרזיר ולא מן הנמנע שרוכב האופניים הוא זה שחסם את דרך המבקש. על כן, טעה הקצין עת קבע כי קיים יס"ל כי יוגש נגד המבקש כתב אישום, שכן הרשלנות היא של רוכב האופניים. באשר למסוכנות, המבקש נהג וותיק, נהג מקצועי ועברו מסתכם בשנים האחרונות במספר דוחות ללא פסילות ו\או מעורבות בתאונות. ב"כ המבקש מסכימה לחומרת הפגיעה והנזקים שנגרמו, אם כי אין בהם די לביסוס החלטת הקצין. עקב מצב החירום ובהיות המבקש עובד חיוני, העוסק בחברה כסייר בשמירה על אתרים אסטרטגיים של מדינת ישראל, כאשר רבים מעובדי החברה גויסו בצו 8 ומנגד גבר הצורך באבטחה מוגברת על המתקנים עליהם אמונה החברה, בנוסף להיזקקות המבקש לרישיון לצרכיו האישיים ומצב החירום במדינה ומגוריו בישוב מרוחק, עתרה היא להחזרת הרישיון לאלתר. לבקשה צורף תצהיר מנכ"ל החברה, לפיו הוא זקוק למבקש שהינו עובד וותיק ומנוסה על מנת לשמור על מתקן תחנת הכוח בעמק ירדן. היא גם הפנתה לפסיקה.

נציג המדינה, רמת"ד מרחב עמקים, בתגובתו בכתב טען כי הרוכב נפצע באורח אנוש ורק לפני מספר ימים מצבו השתפר והתייצב. המדובר בתאונה קשה מאוד והחקירה כוללת ביצוע ניסויים ופעולות חקירה מורכבות שטרם הושלמו, והכל לצד המצב המיוחד השורר במדינה ועומס התאונות הקטלניות ברחבי המרחב. יחד עם זאת, ניתן לייחס למבקש אחריות לגרם התאונה, אם כי מסקנות מבוססות ניתן להגיע רק לאחר ביצוע כלל הניסויים והשחזורים הנדרשים ועיבודם, ניסויים המחייבים לוגיסטיקה רבה, כאשר הבוחן המטפל מקדם את הניסויים ופעולות החקירה המתחייבות. שגם לאחר ביצועם והשלמתם, יידרש למדינה פרק זמן קצר נוסף לצורך הסקת מסקנות לרבות הקביעה האם התאונה נמנעת אם לאו, ולשם כך דרוש למדינה פרק זמן נוסף של 30 יום. על כן, נציג המדינה התנגד להחזרת הרישיון וטען כי לא ניתן להחזיר למבקש את רישיון הנהיגה על תנאי ועד לסיום החקירה וזאת מפאת חומרת התאונה, אף אם היה לרכוב האופניים אחריות תורמת, כאשר בשלב זה אין אינדיקציה לאחריות תורמת של רוכב האופניים, האחריות הלכאורית שעולה בשלב זה של החקירה ולאור עברו התעבורתי של המשיב מלמדות על מסוכנות הרבה.

בעקבות מצב החירום והצו שהוארך מעת לעת, כאשר עניינה של הבקשה לא היה ברשימת הנושאים שניתן לדון בהם, הבקשה הובאה לעיוני מעת לעת, עד שביום 15.11.23 הוגשה בקשה על דעת שני הצדדים למתן החלטה על סמך הבקשה והתגובה, כאשר המדינה מוותרת על הצורך בחקירת המעסיק על תצהירו, ועל כן נתקבל אישור כבוד סגנית הנשיא לקביעת דיון בבקשה על אף מצב החירום.

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 20.11.23, ב"כ המבקש חזרה על טיעוניה בבקשה, הדגישה היות המבקש עובד חיוני בתקופת המלחמה ועתרה לקבל את הבקשה, אף מבלי להידרש לעניין הראיות, כאשר הוסכם שלא ייחקר המעסיק על תצהירו. לעניין הראיות, היא טענה כי התאונה התרחשה עת רוכב האופניים היה בנתיב נסיעת המבקש וטענה לאחריות ורשלנות הרוכב לתאונה, כאשר יש אשם תורם משמעותי שיש בו לנתק את הקשר הסיבתי, ועל כן עתרה לקבל את הבקשה והחזרת הרישיון גם בהינתן עברו התעבורתי הדל של המבקש.

המשיבה, באמצעות ב"כ המלומד עו"ד סלים אבו דיבה, התנגדה לבקשה. ב"כ המשיבה הפנה להתנגדות המדינה בכתב. באשר לראיות לכאורה, הוא טען שהמבקש אחראי לתאונה שתוצאותיה חמורות מאוד, בדמות חבלות של ממש ברף הגבוה, כאשר רוכב האופניים פונה כשהוא מורדם ומונשם וכעת בעיצומו של הליך שיקומי. המבקש נהג ללא רישיון רכב בתוקף. יש ראיות לכאורה אם כי התיק בשלבי חקירה. בוצעו מספר ניסויים בשטח ואינם תואמים גרסת המבקש. גם אם היה אשם תורן היה על המבקש להבחין ברוכב האופניים. באשר למסוכנות הוא טען למסוכנות המבקש וגם הפנה לעברו של המבקש וכן להרשעה מעברו בגין גרימת תאונת דרכים עם חבלות של ממש. על כן, החלטת הקצין מנומקת ואין להתערב בה. באשר לטענה בדבר היות המבקש מאבטח ועובד חיוני בתקופת המלחמה, הוא טען כי הבקשה הוגשה ללא צירוף מסמכים מלבד התצהיר של המעסיק, לא ניתן לקבוע מהות תפקיד המבקש והאם הוא עובד חיוני או נהג משאית, תוך שהפנה לחקירתו, כאשר חזר על עמדת המדינה ווויתר על חקירת המצהיר.