בפ"מ 1393-09-14 אבקסיס נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה ולביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנו למבקש לאחר שלכאורה נהג ברכב בעודו שיכור כהגדרתו בחוק.

שכרותו הלכאורית של המבקש נובעת מהחלטתו הלכאורית להכשיל בדיקת "ינשוף" ובכך סרב הלכה למעשה לבדיקתו ע"י מכשיר לזיהוי רמת אלכוהול באוויר נשוף.

ב"כ המבקש טענה כי משמעות הסירוב לא הובהרה למבקש, טענה כי אף שיש ראיות לכאורה, חל בהן כרסום מהותי וכי מצבו הרפואי החריג של המבקש, אינו מאפשר לו שתיית אלכוהול.

עוד נטען כי לו היה שותה המבקש בעודו חולה סכרת חריפה, היה הוא בהכרח נכנס למצב של היפוגלוקמיה ולכן לא יתכן כי שתה אלכוהול.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, טען כי בידי המדינה ראיות טובות לכאורה כנגד המבקש וכי העובדה שלחובתו גם 29 הרשעות קודמות מקימה מסוכנות המצדיקה את דחיית הבקשות.

חומר הראיות הוגש לעיוני –

מקריאת חומר הראיות עולה כי קיים פער מהותי בין גרסת המבקש בפני ובין הראיות שאספו השוטרים בזירת האירוע.

המבקש עצמו הודה בפני אנשי המשטרה כי שתה אלכוהול טרם הנהיגה.

אין המדובר בטענה כללית וסתמית אלא בהסבר מפורט לפיו שתה בירה מסוג "היינקן"

(לטענתו בקבוק אחד) וכי שתייה זו הייתה במועדון המכונה "הפול בר" בירוחם.

נכון כי המבקש טען למצב של מחלה גם בפני השוטרים, אך הסכים והודה חד משמעית (בניגוד לגרסתו בפני) כי שתה גם שתה אלכוהול למרות מצבו הרפואי הנטען.

לא מצאתי במצבו הרפואי של המבקש כפי שהוצג לי גם במסמכים, כי כשל ריאתי שלו עשוי לגרום להכשלה בלתי מכוונת של בדיקת הינשוף.