בפ"מ 13229-12-16 בשאראת נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום, אשר הוטלה על המבקשת ביום 25.12.16 בגין חשד לנהיגה בשכרות.

2.על פי הנטען בדו"ח שנערך למבקשת נהגה המבקשת כשהיא שיכורה כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לה נמצא בגופה ריכוז של 300 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.ב"כ המבקשת טען כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה בשלב זה אך ביקש להתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבותיה האישיות של המבקשת. טען כי ריכוז האלכוהול שנמצא בגופה של המבקשת הוא על גבול הכמות המותרת. טען כי בבדיקת מאפיינים שנערכה למבקשת נמצא כי תפקודה תקין. כמו כן טען כי נפלו כשלים בהליך השימוע באשר הקצין טען בפני המבקשת כי אין לו שיקול דעת וכי הוא חייב לפסול לה את רישיון הנהיגה. טען כי המבקשת נוהגת מזה 20 שנה וכי עברה התעבורתי קל ולא נשקפת ממנה מסוכנות. טען כי רישיון הנהיגה נחוץ למבקשת לצורך עבודתה באזור המרכז ולצורך הסעת בנה וכי הפסילה פוגעת עד מאד באורח חייה.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מעצם ביצוע העבירה נשקפת מסוכנות גבוהה הן למבקשת עצמה והן למשתמשי הדרך האחרים.

5.בבואו לדון בבקשה מעין זו אמור ביהמ"ש לבדוק האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור, בדיקה המסתמכת הן על עברו התעבורתי של המבקש והן על נסיבות ביצוע העבירה הספציפית ובלבד שיימצאו ראיות לכאורה לחובתו של המבקש.

6.מתוך עיון בחומר הראיות שהונח בפני אני סבורה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה ע"י המבקשת ואף אין מחלוקת בין הצדדים לעניין זה. בגופה של המבקשת נמצא, לכאורה, ריכוז של 300 מיקרוגרם אלכוהול והיא אף הודתה כי שתתה כוס יין ומכאן שנהגה במודע לאחר שצרכה אלכוהול.

7.מעבר לכך, לא מצאתי כי נפלו כשלים בהליך השימוע. מטופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית שהונח בפני עולה כי טענותיה של המבקשת נשמעו ונרשמו והקצין נתן החלטתו לאחר ששמע את טיעוניה של המבקשת. הקצין ציין בטופס כי החליט לפסול את רישיון הנהיגה של המבקשת מהטעם של מסוכנות העבירה.

8.מעבר לראיות לכאורה, על בית המשפט לתת דעתו גם למסוכנות אשר נשקפת מהנהג שבפניו וזאת ניתן ללמוד הן מנסיבות ביצוע העבירה והן מעברו של המבקש.

מנסיבות ביצוע העבירה עולה כי כמות האלכוהול שנמצאה בגופה של המבקשת גבולית וכי היא עמדה בהצלחה ברוב מבחני הביצוע שנערכו לה.