בפ"מ 12914-03-16 עכריה נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 27.3 למשך 60 יום לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

המבקש עתר לביטול ההחלטה. בבקשה טען המבקש כי אינו מתכוון לנהל הליך ולזמן עדים, אך אין מקום להקדים הענשתו וכי רשיונו נחוץ לו לצרכי פרנסה.

בדיון בפניי הוסיף הסנגור כי מדובר בתאונה קלה.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. המבקש למעשה לא חלק על אחריותו לאירוע, אך טען שלא ניסה לעקוף את הרכב שלפניו, אלא להמנע מפגיעה בו. המבקש הסביר כי לא שמר מרחק מרכב זה וכאשר הרכב בלם נאלץ לסטות שמאלה ומסיבה זו פגעה ברכב שהגיע בנתיב הנגדי.

מהודעת הנהגת המעורבת עולה לכאורה כי רכבו של המבקש יצא לעקיפה, אולם בתיק אין דוח בוחן ואין ממצאים אחרים אשר יכולים לשפוך אור על האירוע.

המבקש מחזיק ברשיון נהיגה מזה כשמונה שנים, צבר לחובתו 4 הרשעות, כולם מסוג ברירת משפט, כך שבוודאי אין לומרכי עברו מלמד על מסוכנות.