בפ"מ 1133-12-14 סביצ'ב נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית לתקופה של 60 יום, החלטת קצין משטרה אשר ניתנה בהמשך למעורבותו של המבקש בתאונת דרכים אשר הסתיימה בפציעתו ובפציעת הנוסע אשר ישב לידו ברכב.

המבקש ציין בבקשתו כי הינו כופר בנהיגה ברכב בזמן התאונה, כופר באחריותו לגרם התאונה, כי הינו זקוק לרישיון הנהיגה בעבודתו, כי עברו אינו מכביד וכי המשך נהיגתו לא יהווה סכנה לביטחון הציבור.

בדיון שהתקיים חזר ב"כ המבקש על טיעוניו בבקשה.

ראיות לכאורה

מאחר ועיקר כפירת הסנגור נסובה אודות זהות הנוהג ברכב בזמן התאונה , עיינתי בראיות התביעה ומצאתי כי ישנן ראיות לכאורה לנהיגת המבקש ולאשמתו:

אין חולק כי ברכב נסעו המבקש ואדם נוסף שהינו בעל הרכב. המחלוקת היא האם ברכב נהג המבקש או האדם האחר – בעל הרכב. התביעה טוענת כי המבקש נהג ברכב ואלו הסנגור טוען כי אין ראיות לכך.

בתיק החקירה ישנה הודעתו של עד ראיה ניטרלי, אשר ראה את הרכב מתהפך ואף חילץ הנוסעים ממנו. העד מסר את תיאורם של שני הנוסעים ברכב, ציין את מקומו של המבקש ברכב ההפוך – במושב הנהג וזיהה את המבקש, בהתאם לתמונה שהראה לו החוקר, כמי שישב במושב הנהג.

בתיק החקירה ישנן מספר הודעות אשר נמסרו על ידי בעל הרכב באשר לזהות הנהג בשעת התאונה. אמנם, בהודעה מיום 25.11.14 מסר בעל הרכב כי הוא נהג ברכב בזמן התאונה אולם בחקירותיו המאוחרות חזר בו מגרסתו והסביר את השינוי בגירסתו.

בחקירותיו המאוחרות הסביר בעל הרכב כי מסר בתחילה כי המבקש נהג ברכב משום שלא זכר את האירוע עצמו, משום שהמבקש ואשתו אמרו לו שהוא היה הנהג ברכב, ומשום שהכיסוי הביטוחי של הרכב כולל רק אותו כנהג יחיד.

בנוסף, מחקירותיו של בעל הרכב (יום 25.11.14, יום 30.11.14) אף עולה כי המבקש נהג ברכב בעבר "כדי לקנות סיגריות קפה מאפה" (חקירה מיום 25.11.14) וכן "כדי להזיז את הרכב אם הרכב חוסם משאית שמביאה חומר קרמיקה חול מלט או דברים כאלו והוא יודע בעל פה את הקודנית"(חקירה מיום 30.11.14).

אף המבקש הודה בחקירתו (יום 25.11.14) כי הקודנית נמסרה לו על ידי בעל הרכב, אם כי ציין כי אינו זוכר אותה כעת ובאשר לנהיגה אישר כי "אולי נהגתי עוד פעם פעמיים שלוש משהו כזה."

מכל המפורט עולה כי העד הניטרלי קשר את המבקש לביצוע העבירה, ובעל הרכב, הנוסע מסר כי המבקש הוא שנהג ואף סיפק הסבר לגירסתו המוקדמת. כמו כן, הודעת בעל הרכב והודאת המבקש כי המבקש נהג ברכב בעבר, וידע את מס' הקוד של הרכב מקימות את ההיתכנות בדבר הנהיגה.

מסוכנות ותוצאות התאונה.

נהיגתו של המבקש כאשר בדמו מצוי אלכוהול בשיעור של 925 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, תוך כדי גרימת תאונת דרכים בה התהפך הרכב, מעידה על מסוכנותו כאלף עדים.

לנוסע נגרמו "אודם וסימני חבלה על בית חזה עליון שברי זכוכית פזורים עליו, שפשוף במותן שמאל.." (תעודות רפואיות אשר בתיק החקירה) כמו כן, בדו"ח הפעולה צויין כי פניו של המבקש היו מלאות בדם כתוצאה מהתאונה.

בית המשפט בדק את עברו התעבורתי של המבקש, כמופיע בתיק החקירה ומצא כי, מחד, גיליון ההרשעות של המבקש נקי מהרשעות ומצויין בו כי למבקש אין רישיון נהיגה אך מאידך – בתוך תיק החקירה מצוי רישיון הנהיגה של המבקש, אותו מסר המבקש למאשימה במסגרת הפסילה המנהלית והוא מושא בקשה זו.

בית המשפט העביר הסתירה לתגובת המאשימה והמאשימה הגיבה כי למבקש שני מספרי תעודת זהות כאשר באחד מהם למבקש אין רישיון נהיגה והרשעות תעבורה אך בשני, והוא מספר תעודת הזהות המופיע ברישיון הנהיגה אשר המבקש מסר למשטרה – יש למבקש רישיון משנת 2007 ו-11 הרשעות תעבורה. כמו כן המאשימה מסרה בתגובתה כי סוגיה זו תבדק על ידה.