טרבלסי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לתקופה של 30 יום לאחר שנהג לכאורה ברכב כאשר הוא שיכור כהגדרתו בחוק. 

המבקש לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אך הדגיש כי דוח המאפיינים שבוצע היה תקין לחלוטין, רף האלכוהול שנמדד היה נמוך, ונהיגתו הייתה למרחק קצר עד למקום איסוף בתחנת דלק שם אמור היה להתחלף בנהיגה עם אדם אחר.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, הסביר כי המבקש יצא ממועדון בשעות הקטנות של הלילה, הסיע ברכבו נוסעים נוספים כאשר הוא שיכור כהגדרת שיכרות בחוק, וגם אם אין לחובת המבקש עבר תעבורתי, הרי שרף הסכנה אותו יצר מקים כלפיו מסוכנות המצדיקה את ההליך המנהלי שננקט.

המבקש הבהיר עוד כי הוא קצין במילואים בצה"ל (דרגת סגן) ובשלב זה זקוק לרישיון נהיגתו כדי להגיע ללימודים פסיכומטריים המתקיימים בעיר אשקלון.

בחנתי את תיק החקירה שהוגש לעיוני ולהלן החלטתי:

מחומר החקירה שבפני עולה כי המבקש שתה שתי כוסות וודקה כארבע שעות לפני שנהג ברכב.

למעט ריח אלכוהול מפי החשוד בזמן האירוע, לא נמצאו מאפיינים בלתי תקינים נוספים.

מבדיקת "ינשוף" שבוצעה לחשוד עלה כי רף האלכוהול בליטר אויר נשוף הגיע לרמה של 300 מ"ג ולכן בהתאם לחוק, נהג המבקש ברכב כאשר הוא שיכור כהגדרתו בחוק.

על פניו הבדיקה שבוצעה למבקש עם מכשיר הינשוף תקינה לחלוטין (המכשיר הופעל בצורה נכונה).

כאמור, קשר עצמו המבקש בחקירתו לשתיית אלכוהול מסוג וודקה בשעות הסמוכות לנהיגה (כארבע שעות לפניה).

אף שדוח המאפיינים תקין, בידי המדינה ראיות לכאוריות באיכות טובה מאד הקושרות את המבקש למצב של שכרות עת נהג רכב בשעה 04:00 לפנות בקר.

הגם שהמבקש קצין במילואים, אין לו עבר תעבורתי רלוונטי (זולת דוח הנוגע לשימוש בטלפון ללא דיבורית אשר הומר לאזהרה על ידי המשטרה) ורף האלכוהול אשר נמדד אינו גבוה, המדובר עדיין בנהג אשר ישב ליד ההגה כאשר הוא שיכור כהגדרתו בחוק.