בפ"מ 1053-05-16 אל סייד נ' מדינת ישראל

1.מחומר הראיות בו עניינתי עולה כי המבקש נעצר על ידי השוטרים בשעה 1:32 וכל האירוע נמשך עד השעה 3:32.

2.מחומר הראיות לכאורה עולה כי השוטר שעצר את המבקש הריח מפיו "ריח חריף של אלכוהול" ולפיכך נדרש המבקש לערוך בדיקת נשיפה בנשיפון. יש לציין כי המבקש טען בפני השוטרים וגם בהודעתו כי שתה כוס יין עובר לנהיגתו, ובכך יש חיזוק לטענת השוטרים על ריח אלכוהול מפיו של המבקש.

3.מחומר הראיות לכאורה עולה כי כל התנהלותו של המבקש ובמשך זמן ארוך מצביע על סירוב. המבקש סירב לנשוף לנשיפון או לחלופין במקום לשאוף שאף אוויר או לחלופין נשף נשיפות קצרות תוך שהסביר שהוא חולה אסטמה. המבקש סירב להלוות לתחנת כפר סבא והתנה עם השוטרים כי יהיה מוכן לערוך בדיקה רק כאשר היא מצולמת. גם בהודעתו המבקש אמר כי סירב לנשוף בינשופון עקב כך שהמכשיר לא אמין. מחומר הראיות גם עולה כי המבקש סירב לערוך מבחן מאפיינים וכי צעק והשתולל במהלך גביית הודעתו (עד כדי כך שהשוטר גובה ההודעה נאלץ להפסיק את גביית ההודעה).

השוטרים המתינו עם המבקש זמן סביר ואין זה חובתה של המשטרה בהתנהלות כמו שלכאורה התנהל המבקש להמתין מעבר לזמן שהמתינו לקבל הסמכתו. יש לציין כי בשעה 3:32 שוב נערכה למבקש בדיקת נשיפה ושוב לא התקבלו כל קריאות בשל כך שהמבקש לא נשף כהלכה.

4.מעברו של המבקש עולה כי לחובת המבקש עבר פלילי ותעבורתי כאשר עברו של המבקש כולל עבירה של נהיגה בשכרות משנת 2008, ועבירות של נהיגה בפסילה משנת 2008 ומשנת 2010. וסך הכל למבקש 64 הרשעות תעבורתיות.

5.מכל האמור עולה כי לכאורה יש ראיות לעבירת הסירוב ובנוסף ניתן לקבוע לאור העבר כי המבקש בהמשך נהיגתו יהווה סיכון למשתמשים בדרך.

6.אני ער לטענות ב"כ המבקש לעניין השימוע. לא מצאתי ממש בטענותיו הן לגבי הרכב והן לגבי רישיון הנהיגה. נרשמו דברי המבקש ככתבם וכלשונם והשימוע נעשה על פניו כדין.

סיכומם של דברים דוחה את הבקשה לביטול הפסילה המנהלית.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ המבקש בפקס – 077-2075050.

זכות ערר כחוק.