בפ"מ 10486-06-16 מוטלק נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 23/06/16 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בקשר עם תיק ת"ד מס' (משטרה) 268871/16 שנפתח באת"ן ת"א ביום 23/06/16 בחשד לתאונת דרכים בנסיבות של פניית פרסה על ידי הנאשם שנעשתה על פי המיוחס לו בקלות ראש, פגיעה ברכב המגיע ממול, פגיעה ברכבים חונים וגרם חבלה לנוסעים בשני כלי הרכב.

ב"כ המבקש פנה בבקשה לביטול הפסילה המנהלית, זאת מאחר ולטענתו מלכתחילה המבקש אינו אחראי לתאונה ולחילופין גם אם יימצא אחרי לתאונה, הרי שאין מדובר לשיטת המבקש בתאונה שסיבתה התרשלות שלו המגיעה עד כדי נהיגה בקלות ראש, אלא לכל היותר מדובר בהתרשלות ברמה פחותה כפי הרמה המיוחסת על פי העבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, עבירה שאינה מסמיכה את הקצין לפסול את המבקש מנהיגה למשך 60 יום.

בנוסף מצביע הסנגור על עברו התעבורתי של המבקש, אשר תקין לשיטתו וכן בעובדה כי המבקש מתפרנס מנהיגה ונגרם לו נזק כלכלי כבד וכן העובדה כי המבקש פסול מזה כשבועיים ימים. הסנגור עותר כי אסתפק בימי הפסילה שריצה עד כה, שבועיים ימים ומבקש לשכנע כי לא נשקפת מסוכנות מהמבקש בנהיגה וכן עבירת הרישיון אינה מסכנת את הציבור.

דיון:

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], במסגרתו נדחה ערר על פסילה מנהלית, הבהירה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את הכללים שעל יסודם יש לבחון את הפסילה המנהלית אשר ניתנת מכוח תקנה 47 לפקודת התעבורה. כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל או לקצר פסילה מנהלית בתנאי או בלא תנאי, אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.

[ראו והשוו: ב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו]; בש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל, פד"י מח (215 ,(5). לענין זה נודעת חשיבות לנסיבות ביצוע עבירת התעבורה וכן להרשעות קודמות של הנהג בעבירות תעבורה (בש"פ 1661/91 צ'ישינסקי נ' מדינת ישראל, פד"י מה(145 (3; בש"פ 513/88, מדינת ישראל נ' גוליו, פד"י מ"ב (331 (3)].