בעמ סניף 549 נ' עבד אל חמיד

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן.

התובע הגיש ביום 31/8/2010 כתב תביעה נגד הנתבע לתשלום יתרת חובו בחשבון עו"ש והלוואה בסך של 175,306 ₪ .

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן בצירוף תצהיר ומעלה טענות אלה:

1.בשנת 2007 פתח הנתבע חשבון בנק אצל התובע,אז עבד הנתבע כקבלן שיפוצים והפקיד מאות אלפי שקלים עד אמצע שנת 2009 ואז נקלע לקשיים כלכליים עקב מחסור בעבודה ועקיצות מקבלנים.

2.הנתבע פנה לתובע והסדיר חובו באמצעות קבלת הלוואה ע"ס 150,000 ₪ לחמש שנים.

3.מאז קבלת ההלוואה אין לנתבע פיגורים והיא משולמת באופן קבוע ומסודר.

4.בנוסף להלוואה העמיד התובע לנתבע מסגרת אשראי ע"ס 35,000 ₪.

5.מסגרת האשראי עזרה לנתבע עת ההפקדות לחשבון ההלוואה איחרו במספר ימים.

6.בחודש 9/2010 הפקיד הנתבע עוד תשלום ע"ס 5000 ₪ שלא מופיע בתדפיס החשבון שצירף התובע.

7.סוכם בין הנתבע לבין הממונים בבנק לרבות המנהל והממונים על החשבון שהחוב שנותר בחשבון העו"ש ובהלוואה ישולם ע"י העברה ו/או הפקדה לחשבון וכך היה בחודשים 6,7,8,9 שנת 2010.

8.בעצם הגשת התביעה והעמדת ההלוואה לפירעון מיידי הפר התובע את הסיכום בין הצדדים.

9.לא התקיים שום תנאי המצדיק העמדת ההלוואה לפירעון מיידי.

ב"כ התובע הודיע לבית המשפט כי הינו מוותר על חקירת המצהיר ועל כן ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

בפני סיכומים מטעם שני הצדדים.

ב"כ הנתבע מבקש לקבל את הבקשה למתן רשות להתגונן הואיל והנתבע לא נחקר על תצהירו והתצהיר מעלה טענות הגנה הראויות להישמע.

מנגד ב"כ התובע מבקש לדחות הבקשה הואיל ומדובר בטענות כלליות ,סתמיות ובלתי מפורטות ,כמו כן אין להתייחס לכל טענות שנטענו לראשונה בסיכומים ושלא בא זכרם בבקשה ובתצהיר מטעם הנתבע.

דיון