בעל שחויב בגט וכתובה וחזר בו וביקש שלום בית האם חייב בכתובה

לפנינו תביעת כתובה של האישה.

רקע ועובדות

הצדדים נישאו בשנת תשס"ט. מנישואין אלו נולדה להם ילדה אחת בשנת תש"ע.

ביום 26/1/2014 נפרדו הצדדים לאחר שהורחק האיש מבית הצדדים בגין אלימות נגד האישה.

כחודשיים לאחר מכן פתח האיש תיק גירושין בביה"ד תל אביב. האישה פתחה לאחר מכן תיק שלום בית.

ביוני 2015 פסק ביהמ"ש את דינו של האיש בעניין האלימות נגד אשתו, והרשיע אותו לאחר שהודה במעשים המיוחסים לו.

ביום ד' בכסלו תשע"ו (16/11/2015) החליט ביה"ד כי על הצדדים להתגרש, וכי האיש חייב בכתובת האישה. הנימוקים לכך הם שהאיש תבע גירושין, טען טענות נגד האישה, אך לא הוכיח את טענותיו.

לאחר פס"ד זה סירב האיש לגרש את האישה וביקש שלום בית (הבקשה נסרקה ביום 7/1/2016).

האיש ערער לביה"ד הגדול על חיובו בכתובה, ונדחה ביום ו' בתמוז תשע"ו (12/07/2016).

לאחר מכן פתחה האישה תיק גירושין וכתובה. לאחר זמן קצר הסכימו הצדדים להעביר את התיקים לביה"ד ירושלים.

התקיים בפועל דיון אחד ביום 27/5/2018. במהלך הדיון אמר האיש שהוא רוצה שלום בית מלבד טענות נוספות, אך ביה"ד החליט ביום 30/5/2018 לדחות את טענות האיש, לחייב אותו בגירושין, ולחייב אותו בכתובה, וכתב:

א.       לאור הנ"ל פוסק ביה"ד כי הצדדים אינם רוצים זה את זו וחייבים להתגרש לפי מה שפסק רבינו ירוחם ח"ח נתיב כ"ג שאם הצדדים אינם רוצים זה את זה חייבים להתגרש.

ב.       ביה"ד אינו רואה שינוי נסיבות לשנות את פסקי הדין שחייבו את האיש לאשה לשלם את כתובתה בסך של 520,000 ₪.

לפיכך ביה"ד מחייב את האיש לשלם לאשה את כתובתה בסך של 520,000 ₪ בהתאם לפסקי הדין הנ"ל.

האיש ערער על פסק זה לביה"ד הגדול. ביה"ד הגדול ביום ב' בניסן תשע"ט (7/4/2019) דחה את ערעור האיש בעניין הגירושין, אך בעניין הכתובה החזיר את התיק לביה"ד האזורי מחמת הנימוקים דלהלן:

• ביה"ד ת"א פסק לאישה כתובה מפני שהאיש תבע להתגרש ולא הביא ראיות להפסד כתובת האישה. נסיבות אלו השתנו, שכן כעת גם האישה מבקשת להתגרש.
• מכיוון שביה"ד פסק שהצדדים מורדים זה על זה אם כן לכאורה אין לאישה כתובה אא"כ תוכיח את זכאותה, ועל ביה"ד לקיים דיון בעניין זה.

בעקבות זאת קיים ביה"ד דנן דיון נוסף ביום ל' בסיוון תש"פ (22/6/2020).