בעל שאינו מספק מדור לאשתו – עילת גירושין

פסק דין 

לפנינו ערעור על פסק דין בית הדין האזורי בחיפה מיום ט' באלול תשע"ה (24.8.2015).    למעשה מדובר בבקשה להארכת מועד הגשת ערעור על פסק הדין שניתן כחצי שנה לפני הגשת הערעור בחודש פברואר 2016. בנסיבות תיק זה של פירוד רב שנים, נראה שיש להתיר את הערעור.

רקע עובדתי נצרך

הצדדים בני העדה הגאורגית, נשואים משנת תשנ"א ולהם שלושה ילדים, חיים יחד ובנפרד מאז שנת תשס"ד – אז חזרה האישה ארצה מ** עם ילדיה.

עובר לחזרתה ארצה, הגישה האישה תביעת גירושין נגד הבעל. התקיים דיון אחד קצר, שבסופו הודיע בא כוח האישה על דעת הבעל שהצדדים מנסים להגיע להסכם. בית הדין רשם לעצמו את הודעת הצדדים. מאז לא הייתה פעילות בתיק, ככל הנראה כיוון שהצדדים חזרו לשלום בית, והתיק נסגר.

תביעה שנייה הוגשה בחודש מאי 2009. כחודש לאחר הגשת התביעה הוגשה בקשה למחיקה בנימוק שהצדדים חזרו לשלום בית. בית הדין סגר את התיק וצירף ברכה לצדדים לשלום בית בר קיימא.

תביעה שלישית הוגשה בחודש אפריל 2010. דיון ראשון התקיים ביום ד' באב תש"ע (15.7.2010). הצדדים מסרו בדיון כי הם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת – האישה בחיפה אצל אמה, והבעל באשדוד, ומקום עבודתו באזור המרכז. הבעל טען שהפרידה הייתה בהסכמה כתוצאה מכך שאין לו אפשרות כלכלית לרכוש או לשכור דירה. עוד נמסר שהאישה הגישה תביעת מזונות בבית המשפט, ונפסקו לה מזונות בסך של 4,500 ש"ח.

האישה תבעה גירושין. הבעל תבע שלום בית ואמר ש'החלום שלי' הוא לשכור דירה. בית הדין הבהיר לבעל שאי אפשר להמשיך במצב כזה ללא סוף. הבעל הסכים. בסוף הדיון בית הדין אמר לבעל שבמשך כמה חודשים יעשה ניסיון להסתדר.

נקבעו מועדים לדיון נוסף, שנדחו שוב ושוב, עד שביום י"א בתמוז תשע"א (13.7.2011), קיבל בית הדין את בקשת הצדדים לבטל את הדיון ולאפשר להם ניסיון נוסף של שלום בית. הניסיון הנוסף לא צלח, וביום י' בכסלו תשע"ב (6.12.2011) בית הדין נעתר לבקשת האישה והחליט לקבוע מועד לדיון נוסף.

אחרי כמה דחיות התקיים דיון ביום כ"ד באייר תשע"ב (16.5.2012). התברר בדיון, שמחודש מרץ 2008 עד חודש אוגוסט 2011, האישה התגוררה אצל אמה, והבעל עבד באזור המרכז, והיה בא מדי פעם להתגורר עם האישה אצל אמה. האישה שבה על תביעת הגירושין, הבעל אמר שהוא רוצה באישה, אך ביקש לשקול את עניין הגירושין בכפוף לקבלת תנאיו – בעיקר בעניין החיובים הכספיים שהושתו עליו בבית המשפט ובהוצאה לפועל. יודגש שאת התביעות בבית המשפט הגיש הבעל. במשך כמה שנים הצדדים התנהלו לפי פסק בית המשפט, כאשר האישה מתגוררת אצל אמה והבעל משלם מזונות לפי הפסיקה. לאחר כארבע שנים, האישה פתחה נגד הבעל תיק בהוצאה לפועל מה שעורר את חמתו של הבעל.

עמדת בית הדין בדיון זה ובדיון שקדם לו הייתה, שהאישה צודקת בתביעתה היסודית שעל הבעל לדאוג למקום מגורים למשפחה. בית הדין אף הורה לבעל למצוא סידור בתוך שלושה חודשים, תוך שבית הדין מתרה בבעל שאם לא ימצא סידור, יינתן פסק דין לגירושין.

בימים י"ב וי"ד בכסלו תשע"ג (28.11.2011; 26.11.2011) התקיימו דיונים נוספים. הבעל שינה את טעמו בדיון, ואמר בהחלטיות שאינו רוצה להתגרש ורצונו לשקם את חיי הנישואין. האישה תבעה גירושין.

גם בדיון זה עמדת בית הדין הייתה שיש עילה לחייב את הבעל בגירושין. פרוטוקול הדיון כולו משקף את עמדת בית הדין, שלאור הפירוד בין הצדדים והניסיונות לשלום בית שכשלו, אין סיכוי לשלום בית.

עמדת הבעל בבית הדין התחלפה במהירות ובאותו יום ממש – י"ד כסלו תשע"ג                    (28.11.2012) – הופיעו הצדדים בבית המשפט ובסיועו הגיעו להסכם גירושין כולל.      

ביום ו' שבט תשע"ג (17.1.2013) הצדדים שבו והופיעו בבית הדין וביקשו ארכה של שלושה חודשים לפחות.

ביום י' סיון תשע"ג (19/05/13) התקיים דיון. הצדדים ובאי כוחם הופיעו. בדיון התגלעה מחלוקת בין הבעל לבא כוחו. בעוד הבעל חזר בו מהסכמתו בבית המשפט להתגרש, בא כוחו אישר בפני בית הדין שהצדדים הגיעו להסכמות, וכי הוא אינו יכול להמשיך לייצג את הבעל במצב שנוצר.

בתחילת הדיון בית הדין הודיע לבעל חד משמעית (שורות 6–11 ו־20–23 לפרוטוקול), שלא יינתנו עוד ארכות, ובית הדין ניגש לכתיבת פסק דין לגירושין. ואולם לאחר שבית הדין שב ושמע את הצדדים, ואת הבטחות הבעל לדאוג לאישה לקורת גג, בית הדין החליט לתת לבעל הזדמנות נוספת לשקם את הנישואין, ולרכוש דירה בתוך שישים יום.

דיון נוסף התקיים ביום ט' טבת תשע"ד (12.12.2013). התברר בדיון שהבעל עשה מאמץ אמִתי כדי לרכוש דירה. בכלל זה השיג התחייבות מבני משפחה והגיש בקשה למשכנתא, שלא אושרה לבסוף בגלל סירובה של האישה להיכנס להתחייבות מול הבנק. האישה אישרה את דברי הבעל ואמרה שלאחר כל מה שעברו, אין לה עוד אמון בבעל והיא אינה מוכנה לקחת על עצמה התחייבויות כספיות נוספות.

עוד התברר בדיון, שהצדדים קיימו יחסי אישות כמה פעמים בתקופה שקדמה לדיון. הבעל טען שזו התחלה חדשה, האישה טענה שהתפתתה, וחזרה על טענותיה מהעבר שעברה חיי גיהינום עם הבעל, אך עם זאת אמרה שאם הבעל יעשה מעשה ויקים עסק ויקנה בית, יש תקוה לשקם את חיי הנישואין.