בעל כלבה שתקפה כלב אחר יפצה את בעלי הכלב ב 12,000 שקלים

תיק זה נסוב סביב תביעה לפיצויים שהגישו מר וגב' מ. (להלן: " התובעים)", בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מפציעת כלבם בידי כלבה אשר לטענתם שייכת למר י.י. (להלן: " הנתבע").

התובעים מתגוררים ברחוב xxx, עין כרם, ירושלים. לתובעים כלב מסוג פינצ'ר מעורב. לטענתם לנתבע, כלבת זאב מסוג רועה גרמני. כלבה זו נכנסה לחצר ביתם ולביתם בשלושה תאריכים שונים ב- 3.10.2007, 8.6.06 וב- 8.12.06 ותקפה את כלבם. בעקבות תקיפות אלו נלקח כלבם של התובעים למרפאת צער בעלי חיים, שם טופל באמצעות נקזים, תפרים, צילומים וטיפולים אנטיביוטיים ממושכים. בנוסף לפציעות שנגרמו בעת התקיפות נהפך הכלב לעצבני, חרד, לא שולט בצרכים ובתקופות שהיה פצוע הכתים את הספות השטיחים וריהוט נוסף בבית התובעים, בדם וצואה.

גירסת התובעים

כלבתו של הנתבע הייתה מסתובבת ללא רצועה, זמם על הפה או ליווי כלשהו. כשהייתה נכנסת לחצר ביתם של התובעים הייתה הכלבה תוקפת את כלבם של התובעים. לאחר התקיפה השנייה אותר הנתבע כבעלים של הכלבה התוקפת והתובעים פנו אליו, אולם הנתבע הכחיש כל קשר לכך. 

לטענת התובעים לאחר שתי התקיפות פנו לפיקוח העירוני, והנתבע הוזהר על ידם.

בפעם השלישית תקפה הכלבה את כלבם של התובעים בתוך ביתם תוך שהיא גורמת לו קרעים, דימום ושברים. בתקיפה זו נתפסה כלבתו של הנתבע ונקשרה לעץ בחצר בית התובעים כשלמקום מוזעק השירות הוטרינארי העירוני שלקח את הכלבה להסגר.

לאחר מכן פנו התובעים בשנית לנתבע, אולם הם הצליחו להשיג אותו רק לאחר מס' ימים כששב מחו"ל. לדבריהם לאחר שסיפרו לו על האירוע, הביע הנתבע את צערו ומסר שיבקש מהשירות הוטרינארי שלא לקבל את הכלבה בחזרה לידיו.

בתקופה בה הייתה הכלבה בהסגר דיברו התובעים עם ד"ר אסף בריל, מהמדור לטיפול בבע"ח, האחראי על תחנת ההסגר, וזה מסר להם כי גם אם יתברר שלכלבה אין כלבת הוא לא ישחרר אותה לבעליה, כיוון שלכלבה אופי תוקפני במיוחד.

התובעים פנו לנתבע בדרישה שישלם עבור הנזקים שנגרמו לתובעים והנתבע הפנה אותם לסוכנת הביטוח שלו, גב' סלע ובאמצעותה הוגשה תביעה לחברת הביטוח "הראל", המבטחת את הנתבע.

התביעה שהוגשה נדחתה בטענה שהנתבע לא עמד בתנאי הפוליסה שכן הכלבה לא הייתה קשורה, היתה ללא זמם ושהתה מחוץ לחצר המבוטח.

התובעים שבו לנתבע וזה דחה את תביעתם לתשלום עבור נזקיהם.

לדברי התובעים ביום התקיפה האחרון שהה הנתבע בחו"ל ובה בעת, אביו של הנתבע, שהיה אמור להשגיח על הכלבה, שהה בבית החולים. התובעים אף צרפו אישור המעיד על כך.

התובעים מציינים כי מיום שנלקחה הכלבה למכלאה, לא נראתה כלבה דומה באזור ובעיית התקיפות נפתרה.

לטענת התובעים, ניסיונו של הנתבע לחפש אחר כלבתו נעשה רק כ-6 חודשים לאחר היעלמותה ולא בסמוך לה, כפי שטען הנתבע.

לטענתם, חיפוש זה, של הנתבע, נולד כחלק מבניית הגנה כנגד התביעה ולא מחיפוש אמיתי אחר הכלבה שנעלמה לפני כחצי שנה.

התובעים צרפו לתביעתם קבלות ותמונות של כלבם ובנוסף צורף תצלום של הכלבה שנתפסה בביתם לאחר התקיפה השלישית. לתמוך את תביעתם.

צורף גם מכתב מאת ד"ר דבורקין, מנהל השירות הוטרינארי, במכתב מוצגות האפשרויות בגינן לא יימצא שבב על כלב: טעות של הרופא המסמן, נדידת השבב בגופו של הכלב, אי תקינות של השבב ומצב בו הכלב אינו מחוסן וממילא לא הוצמד אליו שבב.

התובעים תובעים פיצוי כספי בשווי של 17,500 בגין נזקים לרכוש, עלות הטיפולים, ובזבוז הזמן שהיה כרוך בכך.

גירסת הנתבע