בעייתיות ביישום חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה

השופטת שרה ברוש:

איסור פרסום

הבקשה נשוא החלטה זו, מתייחסת, בין היתר, לעבירות מין שביצע המשיב במבקשת שהינה בת משפחתו. אשר על כן, אנו אוסרים על פרסום שמה של המבקשת או כל פרט אחר העלול להביא לזיהויה. כמו כן, בשל הקירבה המשפחתית שבין המשיב והמבקשת ועל מנת להגן על המבקשת, אנו אוסרים על פרסום שמו של המשיב או כל פרט אחר העלול להביא לזיהויו.

1.         זוהי בקשה למתן צו המגביל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה על פי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה - 2004 (להלן: "החוק").

רקע

2.         ביום 17.5.1998 הורשע המשיב, פלוני (להלן: "המשיב"), בבית המשפט המחוזי בתל אביב ( תפ"ח ---, כב' השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן), בעבירות של אינוס בכוח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 345(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ומעשים מגונים בנסיבות אינוס לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, שביצע ב--- בת-דודו (להלן: "המבקשת"). המשיב ביצע את העבירות שיוחסו לו פעמים רבות, בין השנים 1987-1990, בהיות המתלוננת בת 10 ועד היותה בת 13 שנים.

ביום 7.7.98 גזר בית המשפט על המשיב עונש של 9 שנות מאסר לריצוי בפועל, בתוספת 3 שנים מאסר על תנאי.

המשיב השתחרר מבית הסוהר ביום 10.1.07; לפי טענת ב"כ המבקשת, נודע לה על מועד השחרור רק בתחילת חודש דצמבר 2006.  

3.         ביום 26.12.06, כשבועיים לפני מועד שחרורו של המשיב, הגישה המבקשת באמצעות פרקליטה דאז, עו"ד שבתאי סמינה, בקשה דחופה להגביל את המשיב מלשוב לסביבת מגוריה או לסביבת עבודתה, כדלקמן:

א. לאסור על המשיב להתקרב ו/או להימצא בקרבת המבקשת.

ב. לאסור על המשיב להתגורר ו/או להימצא בישוב א', מקום מגוריה של המבקשת.

ג. לאסור על המשיב להתגורר ו/או להימצא בעיר ח', מקום עבודתה של המבקשת. 

4.         הבקשה למתן הצו נתמכה בתצהיר של המבקשת, מיום 26.12.06 (להלן: "התצהיר") וצורפו לה העתק של הכרעת הדין וגזר הדין (נספח א' לבקשה).

המבקשת לא נחקרה על תצהירה.

5.         מהתצהיר עולה, כי המבקשת, שהיתה בעת מתן התצהיר בת 29, מתגוררת בבית הוריה ביישוב א', מרחק שני בתים מבית הוריו של המשיב וחשה אימה וחרדה רבה ממפגש אפשרי עם המשיב בסמוך למקום מגוריה, או מקום עבודתה, בלשונה:

"אין אני יכולה בפניה מעין זאת לפרוש בפניכם את התמונה המלאה בדבר הקשיים הרבים שחוויתי ושאני חווה בשל העבירות הרבות והמתמשכות שביצע בי עבריין המין. מילים לא יוכלו לבטא את תחושת האימה, סערת הרגשות ותחושת החרדה התוקפת אותי רק מקבלת ידיעה על קיומה של אפשרות כי עבריין המין הנ"ל ישוחרר ו/או יתקרב לאיזורים בהם אני חיה - מקום מגורי ומקום עבודתי" (סעיף 5 לתצהיר) .

עוד הוסיפה המבקשת, כי המתח בין שתי המשפחות רב, ועלול להתפתח לעימות.

6.         לאחר שאיפשרנו למבקשת להמציא חומר ראיות נוסף, הוגש לנו תצהיר משלים מיום 8.2.07 (להלן: "התצהיר המשלים"), בו פירטה המבקשת את קשייה להתמודד עם הידיעה בדבר שחרורו של המשיב. המבקשת הדגישה, כי האפשרות שתפגוש במשיב מעוררת בה "חלחלה ואימה", כי מאז שחרורו היא יוצאת מביתה אך ורק בליווי של בן משפחה ובלילות היא לנה אצל קרובי משפחה, והוסיפה: "הפגיעה הקשה אשר נפגעתי אינה מותירה מקום לשנינו במקומות אלו, ואני, לצערי, זקוקה ביותר למשענת והגנת בית הורי" (סעיף 11 לתצהיר המשלים).

גם על התצהיר המשלים לא נחקרה המבקשת.

7.         המבקשת המציאה חוות דעתו של פרופ' אליעזר זומר, פסיכולוג קליני המתמחה בתחום הניתוק הנפשי הפוסט-טראומטי (להלן: "חוות הדעת"), עליה לא נחקר.