בנק אוצר החייל בעמ נ' צדוק

לפניי תובענה בה מבוקש לאשר עיקול ולחייב הנתבעת לשלם לתובעת סכום שעוקל ואשר היה בחזקתה של הנתבעת.

כתב התביעה

1. התובעת טענה בכתב התביעה כי ביום 18.4.16 הגישה התובעת כאן תובענה בתא"ק 33947-04-16 על סך של 503,247.26 ₪ בבית משפט השלום בתל אביב (להלן: "התיק העיקרי"). ביום 7.6.16 ניתן על ידי בית המשפט צו עיקול זמני על הכספים המוחזקים אצל הנתבעת בנאמנות עבור הנתבעים בחשבון המתנהל בבנק לאומי לישראל בע"מ, סניף נצרת עלית (להלן : "בנק לאומי").

2. התובעת טענה כי חרף העובדה שצו העיקול נתקבל במשרדה של הנתבעת עוד ביום 7.6.16, הרי שחרף צו העיקול ביצעה הנתבעת דיספוזיציה בכספים המצויים בחשבון הנאמנות בסכום מצטבר של כ- 32,000 ₪, כך שהותירה בחשבון הנאמנות סך של 40,512.63 ₪ נכון ליום 1.9.16.

כתב תביעה מתוקן

3. התובעת ביקשה לתקן כתב התביעה ע"י תיקון מספר תעודת הזהות של הנתבעת ובימ"ש נעתר.

כתב הגנה

4. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי צו העיקול פקע בשל העובדה, כי בניגוד להחלטת בית המשפט והתקנות, צו העיקול לא נמסר במועד שנקבע, ואף למעלה מכך, כתב התביעה לא הוגש במועדו על אף הוראות בית המשפט לפיהן ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

5. עוד נטען כי הנתבעת אינה מחזיק כספים רגיל, שכן בהיותה עורכת דין של הנהנה, יכולתה להתגונן מוגבלת כמעט לחלוטין נוכח החובה המוטלת עליה לחסיון עו"ד לקוח.