בע"ם 8836/15 פלוני נ' פלונית

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.11.2015 (עמ"ש 39840-06-15, השופט א' ש' שילה) לסלק על הסף את הערעור שכנגד של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 4.5.2015 (תמ"ש 52916-09-12, השופט נ' פישר).

רקע והליכים קודמים

2. המבקש והמשיבה היו נשואים זה לזו ולהם בן משותף כבן חמש שנים (להלן: הקטין). בעקבות גירושיהם, הגישה המשיבה תביעות לבית המשפט לענייני משפחה שנסבו על עניינו של בנם הקטין (מזונות ומדור, משמורת בלעדית והסדרי ראייה), וכן על פירוק שיתוף ואיזון משאבים.

3. במסגרת ההליך שבפני אין צורך להידרש לקביעותיו השונות של בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו. החשוב לענייננו הוא שהמשיבה הגישה ערעור עליו לבית המשפט המחוזי. כתב הערעור הומצא למבקש ביום 28.6.2015, והדיון המקדמי בערעור נקבע ליום 22.11.2015. ביום 15.10.2015 הגיש המבקש ערעור שכנגד מטעמו, שנסב בעיקרו על שאלת מקום לימודיו של הקטין. בהמשך לכך, ביום 28.10.2015 המשיבה הגישה בקשה לסילוק על הסף של הערעור שכנגד מחמת איחור בהגשתו, ובקשתה התקבלה. על כך הגיש המבקש שבפני בקשת רשות לערער. להשלמת התמונה יצוין, כי עוד קודם לכן, ביום 6.11.2015, החליט בית המשפט המחוזי כי כתב הערעור שהגיש המבקש אינו עומד בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הן מבחינת היקפו והן מבחינת נוסחו, ובהתאם לכך הורה על מחיקתו (בשלב זה, תוך מתן אפשרות למבקש להגיש כתב ערעור מתוקן).

בקשת רשות הערעור

4. המבקש טוען כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגיש שאם לא כן ייגרם לו עיוות דין חמור.

5. לטענת המבקש, כתב הערעור שכנגד הוגש בעקבות גילויה של ראיה חדשה שיש בה לשנות, לשיטתו, מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למקום לימודיו של הקטין. המבקש טוען כי ראיה זו התגלתה רק בחלוף המועד להגשת כתב ערעור שכנגד על-פי התקנות, ועל כן זה הוגש באיחור.

6. המבקש טוען עוד כי אף על פי שאיחר בהגשת כתב הערעור שכנגד על פי הרישא של תקנה 434 לתקנות, לפיה יש להגיש את כתב הערעור שכנגד תוך 30 ימים ממועד המצאת כתב הערעור, הרי שכתב הערעור שכנגד הוגש בהתאם לסיפא של תקנה זו, היינו תוך יותר משבוע לפני מועד הדיון.