בע"ח 39636-09-14 ג'והר(אסיר) נ' מדינת ישראל

המבקש עותר לגילוי חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982. החומר שגילויו מבוקש הוא רישומו הפלילי והמשמעתי של ראשד דויכאת, המתלונן בת"פ 468-05-14 (להלן: "המתלונן").

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

מכתב האישום עולה, כי המתלונן הנו אסיר בכלא שיטה ושותפו של המבקש לאגף. במועד שאינו ידוע למשיבה ועובר ליום 20.04.14, גמלה בלב המבקש החלטה לתקוף את המתלונן באמצעות סכין. לשם מימוש תכניתו, הצטייד המבקש בסכין מאולתר. בהמשך כתב האישום מתואר כיצד חבל המבקש לכאורה במתלונן ומהן תוצאות מעשיו.

ב"כ המבקש סבורה, כי יש להורות על גילוי רישומו הפלילי והמשמעתי של המתלונן וזאת על מנת לתהות על קנקנו של המתלונן. לדידה אם יתגלה, כי לחובתו של המתלונן עבירות אלימות ועבירות מרמה יש בכך כדי לערער את אמינותו.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה בטענה, כי מדובר במסע דייג; טרם ניתנה תשובתו של המבקש לכתב האישום ומשכך לא ניתן לבחון את קו הגנתו. המבקש טען בחקירתו, כי לא היה בזירת האירוע וכי אין לו סכסוך עם המתלונן. במסגרת עתירה לגילוי ראיה שהוגשה על ידי המבקש ונדחתה נטען, כי קיים סכסוך בין המבקש למתלונן. כעת מנסה ב"כ המבקש לחשוף את מקור הידיעה.

בהלכת בניזרי (בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, סב (1) 684) קבע בית המשפט העליון, כי בית המשפט אשר דן בבקשה לעיון ברישומו הפלילי של עד תביעה, יבדוק את גיליונות המרשם שבהם מדובר ויעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של הנאשם.