בע"ח 2939-06-14 פרידמן נ' מדינת ישראל

בפני בקשת המבקש לעיין בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ. בקשתו הינה לעיין בהנחיות להשלמת חקירה שנתן קצין הבוחנים הראשי לבוחן שטיפל בתיק וכן לעיין בהנחיות להשלמת חקירה שהעבירה התביעה לגוף החוקר, אם היו. לטענת המבקש מדובר בחומר חקירה חשוב לניהול הגנתו. המבקש סמך בקשתו על החלטת כבוד השופט יצחק עמית בב"ש 2773/05 חורי אבי נ' משטרת ישראל בה נקבע כי יש לראות בהנחיות התביעה לחוקרים להשלמת החקירה חומר רלוונטי שכן ממנו ניתנת להגנה אפשרות ללמוד על מחדלי חקירה.

המשיבה טענה כי התביעה לא העבירה מסמך הנחיות להשלמת חקירה לגוף החוקר בטרם הוגש כתב האישום.

המשיבה התנגדה למסור לעיון המבקש מסמך הנחיות להשלמת חקירה מיום 9.4.13 אשר העביר קצין הבוחנים אלי ברמי לבוחן שחקר את התאונה. לשיטתה אין המדובר בחומר חקירה אלא בתרשומת פנימית של גוף החקירה ויש לראות בחומר מסמך פנים משטרתי שאינו מהווה חומר חקירה. עוד טענה כי היה שיהוי בהגשת הבקשה.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים , עיינתי במסמך ההנחיות ובחנתי את הפסיקה הנוהגת, החלטתי לדחות את הבקשה מנימוקים כדלקמן :

המבחן המכריע להגדרת "חומר חקירה" הינו מבחן הרלוונטיות של החומר לכתב האישום ולהגנתו של הנאשם. זכות העיון נועדה לאפשר לנאשם לקיים את זכותו למשפט הוגן ולתת לו הזדמנות מלאה להכין את הגנתו כראוי. אין לתת למונח חומר חקירה פירוש מצמצם ויש להותיר " שוליים רחבים גם למקרים שבהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם והרלוונטיות שלו היא גבולית "( בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים ) .אך הקביעה מהו חומר חקירה תהיה מודרכת על ידי כללי השכל הישר ולא יכללו בו ראיות אשר הרלוונטיות שלהן לאישום רחוקה, ערטילאית או שולית.

בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לעיין במסמך עליו לבחון האם המסמך מהווה חומר חקירה ולאחר מכן לבחון האם למסמך חיסיון או שקיימים אינטרסים מנוגדים הגוברים על זכות העיון. כאשר החומר אינו מועיל להגנת הנאשם וחשיפתו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי, יטה בית המשפט שלא לחשוף את החומר.

אחד הסייגים לזכות העיון בחומר חקירה הינו עיון בתרשומת פנימית של רשויות החקירה והתביעה.

"משמעותו של חריג זה היא כי אין לסווג כחומר חקירה מסמכים פנימיים כגון תיעוד של דיונים והתכתבויות בין המשטרה לפרקליטות בנוגע לחקירה; סיכומים וסיכומי ביניים על מהלך החקירה; התרשמות מחומר הראיות, עיבודו, ניתוחו וכדומה"(בש"פ 10787/06 מוסא אבו שחאדה נ' מ.י.)

הרציונל העומד מאחורי חריג זה הינו שלא לפגוע בעבודת רשויות החקירה והתביעה למעלה מן הצורך ולאפשר לעובדי הציבור להביע דעות ומסקנות ללא חשש ובאופן חופשי.