בע"ח 25596-03-15 חן נ' פרמצבטיות בע"מ

1. כנגד המבקש תלוי ועומד כתב-אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין בשתי מתלוננות שעבדו כעובדות ניקיון במפעל בו עבד המבקש כאיש תחזוקה. בהתייחס לאותו הליך, הגיש המבקש בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי או החוק) שהיא המונחת להכרעתי. בבקשתו, עותר הסנגור להורות למשיבה - רפא תעשיות פרמצבטיות בע"מ - להעביר למבקש הודעה על מועד סיום עבודתה של המתלוננת נשוא האישום הראשון, אצל המשיבה הנ"ל. לטענת הסנגור, הוא נזקק לראיה זו על-מנת לבחון את תקופת יחסי העבודה לגבי המתלוננת האמורה.

2.הסנגור עתר לכך שהבקשה לפי סעיף 108 לא תידון לפניי בהיותי השופט הדנה בתיק העיקרי. בשלב זה, אני דוחה את הבקשה להחלפת המותב. על דרך הכלל, בהתאם ללשונו הברורה של סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי ובהתאם להלכה הפסוקה, המותב הדן בתיק העיקרי הוא הנזקק לבקשה לפי סעיף 108. אמת, במקרים חריגים ניתן להעביר את הבקשה לשופט אחר (בדומה לבקשה לפי סעיף 74) ובעניין זה אפנה לאמות-המידה שנקבעו בהחלטת כב' השופטת ארבל בבש"פ 9305/08 פלוני נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות (לא פורסם, 3.12.2008)). במקרה דנן, בהתאם לאותן אמות-מידה, אני סבורה כי לעת הזאת אין הצדקה להעברת הבקשה למותב אחר. כך הוא הדבר, שכן בשלב זה אינני נדרשת לעיין בחומר החקירה על-מנת להכריע בשאלה שלפניי, שהיא לפי טיבה שאלה שבסדרי דין כפי שיפורט להלן (ראו: בש"פ 9305/08 הנ"ל, פיסקה 17). יוער כי אם וככל שאזקק לעיון בחומר חקירה בהמשך הדרך כאשר תידון הבקשה לגופה - יוכל הסנגור לעתור שוב להחלפת המותב ואז אשקול עתירתו.

3. מלכתחילה, הגיש הסנגור את בקשתו לפי סעיף 108 כנגד חברת רפא תעשיות פרמצבטיות בע"מ, בלא שהמדינה צוינה כמשיבה לבקשה. בהחלטתי הקודמת הוריתי לסנגור להגיש בקשה מתוקנת בה תצורף המדינה כמשיבה. הסנגור טען בתגובה לכך, כי בקשתו לא כוללת פגיעה במתלוננת ולכן אין מקום לערב את גורמי התביעה "תוך פגיעה בהגנת הנאשם", כך לשון התגובה.

4.אין בידיי לקבל את עמדת הסנגור. כפי שכבר ציינתי בהחלטות קודמות, ברמה העקרונית אין לשלול אפשרות כי יתקיימו מקרים מתאימים בהם בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי תידון במעמד צד אחד, ללא חשיפת דבר-קיומה בפני המדינה, בין היתר על מנת למנוע חשיפת קו הגנה של הנאשם. עם זאת, בהתאם לדבריה של כב' השופטת ארבל בבש"פ 3945/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בפיסקה 6 (טרם פורסם, 12.6.2013), המדובר בחריג שגבולותיו צריכים להיות מצומצמים ונדירים. ככלל, דיון הנוגע למשפט פלילי - בוודאי לאחר הגשת כתב-אישום (בניגוד לשלב החקירה אליו הפנה הסנגור בטיעוניו, בו החשוד לא תמיד יכול להיחשף למלוא החומר כנגדו כל עוד החקירה מתנהלת) - צריך להתקיים במעמד שני הצדדים, כך שכל צד יוכל לטעון טענותיו תוך הצגת התמונה המלאה של הראיות והטיעונים לפני בית המשפט. אשר על כן, השימוש בסמכות לקיים דיון לפי סעיף 108 במעמד הסנגור בלבד, תוך הסתרת דבר קיום ההליך מן המדינה, חייב להיעשות בזהירות רבה תוך שהנטל על הסנגור להצדיק שימוש בהליך כזה חייב שיהיה כבד.

5.במקרה דנן, אני סבורה כי הסנגור לא עמד בנטל האמוּר, וכי אין מקום לחרוג מהכלל לפיו על המדינה להיות משיבה לבקשה. בקשת הסנגור לברר את תקופת העסקתה של המתלוננת אצל המשיבה, מתייחסת לעובדות כתב-האישום ואינה בגדר קו הגנה בלתי צפוי. זאת ועוד; מן הראוי לאפשר למדינה לטעון בעניין הבקשה, שמא תועלה טענה של פגיעה בפרטיות המתלוננת (בלא שאביע כעת כל עמדה בעניין טענה מסוג זה, אם תועלה) או באינטרסים מוגנים אחרים שיהיה מקום לבוחנם.

6.נוכח הטעמים האמורים, רשאי הסנגור להגיש בקשה מתוקנת כך שהמדינה תצורף כמשיבה לה, עד יום 1.4.2015. לא תוגש בקשה מתוקנת עד אותו מועד, יימחק ההליך שבכותרת. המזכירות תקבע תזכורת פנימית ליום 2.4.2015.

להמציא לב"כ המבקש בהקדם.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ה, 19 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: