בע"ח 20874-01-15 כהן נ' מדינת ישראל

1.בהמשך לדיון שהתקיים ביום 17/2/2015, במסגרת הבקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 108 לחסד"פ, ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12/4/15, התקבלו מסמכים מהמשיבות 3 ו-4 לעיל, שגובשו בעניינה של המשיבה 2 ומשפחתה.

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של מעשים מגונים וחטיפה לשם ביצוע עבירת מין- עבירות מיום 2/12/14.

3.לגישת הסנגור, בשים לב לדברי המתלוננת בפני חוקרת הילדים (במספר מקומות טענה כי המבקש לא עשה לה כלום, ובאחרים- שנגע באיבר מינה; המתלוננת תיארה, כי החיבוק שהמבקש נתן לה, היה בדרך שאביה מחבק אותה, באחד הציורים שציירה המתלוננת, אותו מסרו הוריה למשטרה, מתארת המתלוננת שהמבקש הוציא את איבר מינו, ואז היא מוחקת, משחירה, וכותבת "איבר מין זה לא קשור"), יכול ויש דברים ברקע של המתלוננת, שאינם קשורים למבקש, ועל כן יש בכוחו של החומר בתיק הרווחה כדי לשפוך אור רב על האירועים נשוא כתב האישום וכן עשוי להשליך באופן ישיר על מהימנות עדותה של המתלוננת. עוד טען הסנגור, כי מחומר החקירה עולה, שאביה של המתלוננת נתבע בבית המשפט, ויש בכך כדי להשליך על שאלת מהימנותו.

4.המשיבה 1 עתרה לדחות את הבקשה. נטען, כי הבקשה הינה כללית ולא ברור הרלוונטיות של החומר המבוקש לליבת המחלוקת בתיק העיקרי. לחילופין, עתרה המשיבה 1 שהחומר המבוקש יועבר לעיון בית השפט כדי לבחון את מידת הרלוונטיות שלו להגנת המבקש.

5.בהמשך לצו השיפוטי שניתן ביום 12/4/15, התקבל ביום 26/5/15 בבית המשפט, תיק סוציאלי מלשכת הרווחה גן יבנה, וביום 22/6/15 תיק סוציאלי מעיריית רחובות.

6.מעיון במסמכים נשוא התיקים הסוציאליים, עולה, כי במהלך השנים 2011-2014 טופלה המשפחה על ידי לשכת הרווחה של המועצה המקומית "גן יבנה", ובחודש ינואר 2014 הועבר הטיפול ללשכת הרווחה של עיריית רחובות.

7.בפסיקה נקבע, לא אחת, כי לשם הסרת חיסיונו של חומר שנמסר לפסיכולוג או לעובד סוציאלי יש להראות כי הצורך לגלות את הראייה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה (סעיפים 50, 50א לפקודת הראיות). כמו כן, בפסיקה נקבע כי מסירת חומר הפוגע בפרטיות להגנה תיעשה בהתאם לשיקול של רלוונטיות החומר וחשיבותו להגנתו של נאשם. נוסחת האיזון שנקבעה בעניין זה הינה קיומה של אפשרות סבירה שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם (ראה בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, בש"פ 9081/12 פלוני נ' מ"י, בש"פ 8706/07 מדינת ישראל נ' פלוני, בש"פ 8555/06 פלוני נ' מדינת ישראל).

8.מעיון במסמכים נשוא התיקים הסוציאליים, לא מצאתי בתוכן המסמכים חומרים שיש בהם כדי לסייע להגנתו של המבקש, וזאת לאחר ששמתי לנגד עיני את טיעוני בא כוח המבקש בכל הנוגע למהימנות עדות המתלוננת ומהימנות עדות אביה. לגופם של דברים, אין בתוכן המסמכים התייחסות לאירועים נשוא כתב האישום, מלבד התיאור האינפורמטיבי של העובדת הסוציאלית גיטל אהרוני לפיו: "...ביום חשיפת האירוע (בתקשורת) הילדה הייתה רגישה לתגובות הסביבה וילדי בית הספר" (עמ' 3 לטופס הפניה לטיפול מרכז "מאור").

וכן מדו"ח סיכום של מחלקת הרווחה עיריית רחובות, לפיו:"...נ' חשה אי נוחות ביום פרסום המקרה בתקשורת אך האב והמסגרת תמכו בה ועכשיו היא בסדר" (עמ' 4 לדו"ח הסיכום).

9.לאור האמור לעיל, על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, ולאחר שעיינתי בתיקים הסוציאליים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין באסמכתאות אלו, כל רלוונטיות או פוטנציאל שיש בו כדי לסייע להגנתו של המבקש, ועל כן דין הבקשה להידחות.