בע"ח 19927-03-15 מדינת ישראל נ' כעכוש ואח'

הערה מקדימה: בכותרת טיעונים שהוגשו על ידם, לא שמרו המשיבים על סדר המשיבים, כפי שצוין בטיעוני המבקשת. סדר המשיבים נרשם, בהחלטה זו, כפי שנרשם בטיעוני המבקשת שהוגשו לתיק ביהמ"ש ביום 9.6.14.

1.לפניי בקשה, שהוגשה על ידי המדינה, למתן צו זמני, לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס (להלן: "חוק הלבנת הון")+הוראת סעיף 36ו(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

המדינה מבקשת ליתן צו זמני לחילוט רכוש המשיבים, המפורט בטבלה המצורפת כנספח לבקשה (להלן: "הטבלה"), הכוללת: מקרקעין, כלי רכב התפוסים בידיה, כלי רכב נוספים, כספים מזומנים בשקלים ובמטבע זר, שיקים, כספים בחשבונות בנק ותכשיטים.

2.נגד המשיבים 1-3 הוגש כתב אישום בו הואשמו בביצוע עבירות מס שונות, שבוצעו על פי הנטען, במהלך השנים 2008 - 2013 ואף קודם לכך, אשר שוויון הכולל מוערך בשווי של מעל 11,500,000 מש"ח. בין היתר מואשמים המשיבים 1-3 בכך, שמסרו לבנקים מידע כוזב, המתייחס גם למשיבה 4 (להלן: "החברה"), במטרה שהבנקים לא ידווחו על כספים שהופקדו בחשבונות בנק, השייכים למשיב 1 (להלן: "מאהר"), בין היתר לכונס הנכסים ולרשות המיסים, על מנת לגרום לדיווח לא נכון, כאמור.

נטען, כי מדובר בעבירות שנעברו במהלך השנים 2008-2013 ואף עובר לתקופה זו, ברכוש בשווי כולל של יותר מ- 11,500,000 ₪.

עוד טרם הגשת כתב האישום, הוגשו בקשות, להארכת המועד להחזקת התפוסים (חלקן נדון בפניי) ובתי המשפט שדנו בבקשות אלה קבעו, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ביצוע העבירות המיוחסות למשיבים.

3.המבקשת טוענת, כי בית המשפט מוסמך להורות על חילוט רכוש לפי סעיף 23 לחוק, המחיל על החילוט את המנגנון שנקבע בסעיפים 36ג- 36י לפקודה וכי לפי סעיף 21(א) לחוק, בהיעדר נימוקים מיוחדים, יש להורות על חילוט הרכוש, שכן רכוש זה יהיה בר חילוט אם יורשעו המשיבים בדין, באשר בוצעה בו עבירה.

המבקשת מפנה גם לסעיף 26ו(א) לפקודה, המקנה לבית המשפט, אליו הוגש כתב האישום, סמכות ליתן צו זמני, או הוראות בדבר צעדים שיבטיחו אפשרות של מימוש החילוט.

המבקשת טוענת, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ביצוע העבירות בהן מואשמים המשיבים 1-3 וכי מחומר החקירה עולה יסוד סביר להניח שללא מתן צו כמבוקש, עלול הרכוש להיעלם או עלולות להיעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט או יפגעו בערכו.