מדינת ישראל נ' תורה נהרדעה ואח'

בפני בקשה נוספת לדחיית כניסתו לתוקף של צו הפסקת השימוש השיפוטי שניתן בהסכמת הצדדים ביום 14/8/2012.

המבקשים מנמקים גם הפעם את בקשתם, למתן ארכה נוספת של שנה, בהתמשכות ההליכים התכנוניים, אשר לגישתם מעכבים את השלמת קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך שימוש בתוספת הבניה הכוללת שלוש קומות כמפורט:- קומה א' – שימוש כבית מדרש או בית כנסת וכיתות לימוד, קומה ב' – שימוש כפנימיה, קומה ג' – חדר חוגים, הבנויה במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 49 בגוש 2460 (מגרש 43) המצויים ברחוב הרב רוזובסקי 3, אשדוד (להלן – "תוספת הבנייה").

דין הבקשה להידחות.

בהחלטתי הקודמת מיום 28/9/2016 נאמר, דחיתי את הבקשה, מן הטעם שאין כל הצדקה להפוך פלסתר את צו ההפסקה השיפוטי.

המבקשים הגישו ערעור על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי (כב' השופט פ' אקסלרד) קיבל בהסכמה את ערעור המבקשים, בזו הלשון:

"לאור האינפורמציה בדבר אורכה שניתנה למערערים להשלמת דרישות של הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד עד ליום 27.3.17, ונוכח עמדתה של המשיבה בעניין זה, מצאתי לנכון להציע לצדדים להגיע להסכמה בדבר קבלת הערעור במובן זה, שצו הפסקת השימוש, מועד כניסתו לתוקף ידחה ליום 27.3.17.

הצדדים הסכימו להצעתי ולכן הערעור מתקבל במובן האמור."

מן הטעמים האמורים, בהחלטתי מיום 28/9/2016, והיות ולהשקפתי היתר הבנייה איננו "בהישג יד" ונראה, כי המבקשים מאחזים עיניים בבקשות ארכה חוזרות ונשנות מזה למעלה מ- 4 שנים ומחצה, הרי שאני דוחה את הבקשה למתן ארכה, ואני קובע כי הצו ייכנס לתוקף ביום 23/3/2017.

יצויין, כי ביחס לבקשה זו, בניגוד לבקשת הארכה הקודמת שהוגשה, הודיעה המשיבה, כי היא מתנגדת למתן ארכה נוספת, והתנגדותה זו עולה בקנה אחד עם הדברים שנמסרו מפי בא כוחה במהלך הדיון בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי שם נמסר, כי המשיבה תתנגד לכל בקשת ארכה נוספת.

בעניין דומה פסק בית המשפט המחוזי, אך אתמול, בעפ"א 18215-02-17 כהן , כדברים הבאים:

"אכן יש משקל לכך שהמאשימה אינה פועלת כראוי ואינה מקפידה על אכיפת החוק כפי שראוי שהיא תעשה. אולם, גם גנב הטוען כי יש אחריות לשומר שנרדם וגם אדם שמכה הטוען שיש אחריות למי שפגע בו לפני המכה, חייב גם לקחת אחריות על התנהגותו. המדובר במי שבנה לפני שנים רבות וראוי היה שיהרוס לפני שנים רבות. הכלל המאפשר שלא להרוס באופן מיידי מבנה, כאשר היתר הבניה הוא "בהישג יד" פורש באופן רחב מאוד מאוד, על ידי העבריינים עצמם, על ידי באי כוחם ולמרבה הצער, בחלק מהמקרים, גם על ידי וועדות תכנון ובניה ולעיתים, אף בתי המשפט.