- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- אתיקה מקצועית
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בע"א 37295-06-15 עיריית אשדוד נ' לחיים אשדוד (2015) בע"מ
|
בע"א בית משפט השלום אשדוד |
37295-06-15
21.8.2016 |
|
בפני השופט: יהודה ליבליין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת (הנאשמת): לחיים אשדוד (2015) בע"מ עו"ד י' יופה |
המשיבה (עיריית אשדוד): עיריית אשדוד עו"ד מ' בירנבוים |
| החלטה | |
בפני בקשת חב' לחיים אשדוד (2015) בע"מ (להלן – "הנאשמת"), כי אורה על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדV, בגין החזקה ומכירה של בשר בניגוד לתנאים הקבועים, עבירה לפי חוק העזר אשדוד (פיקוח על מכירת בשר ומוצריו), תשנ"ט-1999' ביחד עם סעיף 254 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
לטענת הנאשמת, העבירה בה הואשמה היא עבירה של ברירת משפט, וכי על אף זאת, במקרה דנן, החליטה התביעה להגיש כתב אישום, ולא לשלוח לה הודעת קנס ובה ברירת משפט. לטענת הנאשמת עלהמאשימה להציג את נימוקיה/מדיניותה בעניין הגשת כתבי אישום בעבירות מסוג זה, ובפרט כך לנוכח הצהרת ב"כ המאשימה, כי מדיניות האכיפה של המאשימה כללה עד שנת 2012 הסתפקות בהודעות קנס.
לטענת הנאשמת, משלא הוצגו הנימוקים להגשת כתב האישום, הרי שיש ליתן בידיה "הגנה מן הצדק". בטענתה זו מסתמכת הנאשמת על פסק דינו של בית משפט השלום בת"פ (רמ') 49259-02-15 מדינת ישראל – רשות הטבע והגנים ירושלים נ' נעמי כרמל, שם נפסק כי משלא הציג התובע את נימוקיו להגשת כתב האישום, וזאת בניגוד להוראת סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 (להלן – "חסד"פ"), הרי שיש מקום להורות על בטלות כתב האישום.
המאשימה בתגובתה, מתנגדת לבקשה. לטענתה, בקשת הנאשמת לוקה בחוסר הבנה, שכן מקום בו לא נרשמה הודעת קנס, מסור לתובע שיקול דעת באם להגיש כתב אישום.
המאשימה מוסיפה, כי ההחלטה באם להגיש כתב אישום או אם לאו מצויה באופן ברור במתחם שיקול דעתה המוחלט של התביעה, וכי במקרה דנן "לאחר שקילת נסיבות" הוחלט על הגשת כתב אישום.
הנאשמת הגיש תשובה לתגובת המאשימה, ובה חזרה על עיקרי הבקשה, אך בצד זאת הוסיפה טענה חדשה, ולפיה קיימת עילה נוספת להורות על בטלות כתב האישום, שכן לא נגבתה גרסת הנאשמת קודם להגשת כתב האישום כנגדה.
דיון והכרעה
ניכר מתגובת המאשימה, כי קיימת בה אי הבנה חלקית של טענות הנאשמת, שכן הנאשמת איננה טוענת, כי תובע איננו מוסמך להורות על הגשת כתב אישום מקום בו מדובר בעבירה של ברירת קנס/משפט, אלא טענתה היא, כי מקום בו התובע מפעיל שיקול דעת שכזה, הרי שעליו להציג את נימוקיו להעדיף הגשת כתב אישום על-פני מסירת הודעת קנס או את מדיניות האכיפה של המאשימה בעניין זה.
טענת הנאשמת מקובלת עלי, אך לא המסקנה אותה היא מבקשת לגזור מטענתה.
סעיף 228 לחסד"פ קובע:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
