בע"א 36151-01-15 מחאמיד נ' עיריית חדרה

בפני בקשה להישפט ולביטול דו"ח חניה שהליכי גבייתו עוכבו על ידי (בהחלטתי מיום 19.1.15) עד להחלטה אחרת.

רקע וטיעוני הצדדים

בתאריך 5.1.2005 נרשם לרכבה של המבקשת , מ.ר. 10-020-04 (להלן: "הרכב"), דו"ח חניה מס' 22691760 בגין חניה ללא תשלום אגרה ( להלן: "הדו"ח").

במסגרת בקשה זו, טוענת המבקשת כי:

• דבר קיום הדו"ח נודע לה לראשונה רק בתאריך 17.7.13 עת הופיעו בביתה מעקלים מטעם המשיבה והדביקו על דלתה "התראה לפני פריצה" לתשלום סך של 1,522 ₪ (להלן: "ההתראה הראשונה").  

• כל פניותיה אל המשיבה מאז, בבקשה כי תספק לה מידע ומסמכים אודות הדו"ח, נענו בתשובות מתחמקות, בהבטחות סרק ואף בסירוב מוחלט.

•  ביום 11.1.15 נקטה המשיבה בהליך עיקול נוסף ובהדבקת התראה נוספת לתשלום מיידי של 1,131 ₪   (להלן: ההתראה השניה").

• על אף החלטת בית המשפט מיום 19.1.15 המשיכה המשיבה בסירובה למסור לה מסמכים ואף העלימה ממנה מסמכים מהותיים.

  המבקשת, המכחישה את ביצוע העבירה המיוחסת לה בדו"ח, טוענת כי אין לה רשיון נהיגה וכי מעולם לא היה לה כזה, כי היא מעולם לא נהגה ברכב נשוא הדו"ח וכי דבר רישומו על שמה (ע"י בעלה) לא היה ידוע לה. עוד טוענת המבקשת כי מדובר ברכב שנמכר על ידי בעלה לאדם אחר לפני מועד ביצוע העבירה והיא מוסיפה וטוענת לליקויים ופגמים שיש בדו"ח עצמו, כמו גם לתקלות אצל רשות הדואר – הן במשלוח והן במסירת דו"ח ליעדו.

  מנגד טוענת המשיבה כי:

  • הודעת תשלום הקנס בגין הדו"ח נשלחה  אל כתובתה הרשומה של המבקשת בדואר רשום וכי מאז הפך הקנס חלוט, נשלחו אליה דרישות תשלום נוספות שלא שולמו על ידה.